לקראת היום הפתוח של המכללה למנהל יצא המוסד הותיק בקמפיין מעודכן, שעושה שימוש בדימויים יחסית שטחיים מעולם התוכן של צעירים, אבל גם נותן לגיטימציה לדור שסופג ביקורות בעיקר.
"באנו והגדרנו את דור ה-Y", אומר המשנה למנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למנהל, רני יעקבי, ומי שעומד מאחורי הקמפיין. "אומרים עליו שהוא משתעמם מהר ושהוא שטחי, אבל אנחנו רואים דור שהיה הכי פעיל במחאה החברתית בארץ, דור שמתנדב לצבא ושכל מה שצריך לעשות זה לעניין ולאתגר אותו בצורה אחרת".
עבור מי שראה את הפרסומת ולא הבין אם מהללים אותו או יורדים עליו, יעקבי מסביר שהבחירה להשתמש בכל אותם מסרים שחוקים שנאמרו על דור המילניום היא לא הודאה בהם. "אנחנו רק אומרים שאלה הדברים שאומרים על הצעירים של היום, אנחנו לא מסכימים איתם. אנחנו אומרים ההיפך צריך לדעת לדבר איתם, לעניין ולאתגר אותם עם דברים מעניינים. תעשו את זה ותראו את העיניים שלהם בורקות".
הרצף של סרטון הפרסומת מתחיל בשני חבר'ה שבדיוק עברו לתל אביב, ממשיך ברוכב על אופני כביש או בזאת שחיה את החלום האמריקאי עם כוס קופיקס. "אנחנו מציגים מפתח ויזואלי מעודכן של החיים של היום, מאירים בחיים את הזוויות החיוביות. האסטרטגיה של נחישות, התמדה ועבודה קשה לא מריחה מזיעה, אלא להיפך, אנחנו רוצים להראות את הקסם שלה, שנהנים ללמוד קשה ולהגיע כל בוקר לעבודה, וגם יוצאים בערב וחיים על הקצה", מוסיף הרמל.
"מעבר לשימוש בכלי פרסום חדשניים ומותאמים לדור ה-Y ולמציאות המשתנה, היה לנו חשוב לא לתת פתרונות נקודתיים, אלא לבוא מתוך ראיית מאקרו, כמו מותגים שהם חלק מהתשתית של המדינה - בזק, תנובה או אל-על - שמסתכלים על תופעות ומציעים פתרונות שמתאימים לכולם. הקמפיין הזה בא להציג אג'נדה ותפיסת עולם סוחפת, ונכנס פחות למהות המוצרים".
"שאלנו את עצמנו מה תפקידנו כאקדמיה בעולם המשתנה, ואיך נתאים את עצמנו לשינויים בשוק העבודה ולדור הסטודנטים החדש", אומר יעקבי ומסביר את נקודת המוצא של המהלך השיווקי. "אם דור ההורים התייחס למקום העבודה ככזה שמביא פרנסה, הדור של היום רוצה לבוא לידי ביטוי; אם פעם התמידו במקומות עבודה, היום מחליפים כמה מקומות עבודה בפרק זמן של חמש שנים".
יעקבי ממשיך ואומר שמרצה לא מעניין בכיתה של 300 צעירים לא יקבל מהם צ'אנס, ואם תשלח את הסטודנט לספרייה כדי לכתוב עבודה ולא תשתדל לגרות אותו בשיטות אחרות הוא יאבד בך עניין.
"האתגר שלנו היה לחשוב איך אנחנו מכינים את הסטודנטים שלנו בצורה הכי טובה כדי לקבל יתרון בשוק העבודה. פעם, עצם זה שסיימת תואר אקדמי אפשר לך למצוא את העבודה, אבל היום זה לא מספיק - יש 60 אלף אקדמאיים בכל שנה ולשוק אין מקום לכולם.
"האם נוכל להבטיח עבודה לכולם? לא, אבל נוכל לשפר את הסיכוי שלהם ולהכין אותם יותר טוב למה שימצאו אחר כך". יעקב קורא לזה "אקדמיה יישומית", כזו ש"לא רק נותנת תארים, אלא מסתכלת על שוק העבודה ומגדירה את הדרישות שלה, את המיומנויות ואת יכולת ההסתגלות".
לדבריו, האקדמיה חייבת להשתחרר מכבלי השמרנות, להתאים את עצמה לתלמיד החדש ולייצר עבורו ערך מוסף. השינוי התפיסתי הזה יכלול כנראה כמה שינויים מוצלחים שיוגדרו כאטרקטיביים בעיני חלק מקהל היעד של המכללה ויעלו את יוקרתה. ושכר הלימוד? את זה מישהו כבר יספוג.
