כולנו היינו במערכת החינוך, כולנו מכירים מורים וכולנו יודעים שתחום ההוראה נתפס כאחד התחומים האפורים והפחות יוקרתיים שיש, בטח אם משווים אותו לעולם ההיי-טק הזוהר או לתחום ההנדסה הנחשב.
אז איך מסבירים את העובדה שאקדמאיים רבים שסיימו תואר בהנדסה או התנסו בחיי ההיי-טק, בוחרים במודע להיכנס אל עולם ההוראה? כנראה שבסופו של דבר כולם רוצים להרגיש שהם תורמים, עוזרים ובעלי ערך עצמי וזה הרבה פעמים יותר משמעותי מכסף או מיוקרה מלאכותית.
עבודה בהיי-טק נראית זוהרת ואטרקטיבית כלכלית, אבל בסוף ברוב מהמקרים היא לא יותר מאשר 'כלוב של זהב', כמו במקרה של רותי חדד (42) מכפר אדומים, המשמשת מזה ארבע שנים כמורה במערכת החינוך. חדד עבדה בתחום ההיי-טק כ-10 שנים ומספרת שעזבה כי "העבודה בהיי-טק הייתה כמו חרב שהייתה מונחת לי על הצוואר בכל גל פיטורים". לדבריה גם היום תלמידים שואלים אותה למה עשתה הסבה "אני מסבירה להם שלרגע לא חשבתי שאשאר בהוראה, אבל אני פשוט אוהבת את זה ולא הבנתי עד כמה לא הייתי אני במקום אחר".
ניסיונה בתחום ההיי-טק, משחק בעיניה תפקיד מרכזי. "היום, אני מגיעה ממקום שבו אני יודעת מה קורה בעולם האמיתי, מה באמת קורה בשוק העבודה, אני לא מלמדת בתנאי מעבדה, אני יודעת בדיוק אילו כלים התלמידים צריכים לרכוש. זה היתרון שלי על פני מורים שהוראה היא התחום היחיד שהם מכירים".
גם אריאל זיו (30) מירושלים, בעל תואר ראשון בהנדסת חומרים מתקדמים, החליט לפני שנה לעבור לתחום ההוראה. "אם אתה מחפש להשפיע ולהטביע את טביעת האצבע שלך על מישהו ולהצליח לראות עד כמה אתה מסוגל להשפיע על אנשים, זה המקום בשבילך". המטרה שלו, היא "להנגיש את הפיזיקה לתלמידים שחושבים שהם לא מסוגלים ללמוד פיזיקה, וכן להצליח ללמד אותם", ומדגיש ש"מדובר בהמון סיפוק והרבה מאוד אתגר".
לדבריה, "זו עבודה שיש בה הרבה מעבר, וחבל לי שבחברה שלנו לא מכירים בחשיבות שלה". טכמן הייתה רוצה להיות מורה לבגרות בכימיה "הנוער היום רק מחפש פירצות והקלות ואני חושבת שחסרים למערכת החיזוקים שיכולים להביא איתם אנשים כמוני".
גם אורטל דגן (25), סטודנטית שנה שלישית למדע המדינה וקרימינולוגיה במכללת עמק יזרעאל, מתלבטת אם לעשות הסבה להוראה, מחשבה שהתחילה אצלה אחרי שהשתתפה בתוכנית פר"ח במסגרת מעורבות חברתית. "כשעשיתי פר"ח, הילדה שאיתה הייתי, הייתה על סף הנכשל בהיסטוריה, התהליך שעברתי איתה, גרם לה לסיים עם המקצוע בהצלחה", היא מספרת. "הבנתי שכל מה שצריך זה ללמד בדרך שהיא חווייתית ואז זה עובד".
