בקרוב כבר לא תהיו חייבים לעשות פסיכומטרי כדי להתקבל ללימודים גבוהים כך הודיע היום (ד') שר החינוך שי פירון.
במסגרת המהלך צפויה רפורמה מקיפה בנושא הבגרויות והקבלה לאוניברסיטאות, כאשר הבשורה הגדולה היא ביטול חובת הבחינה הפסיכומטרית כתנאי קבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, ובמקומה ניתן יהיה להתקבל ללימודים על סמך ציוני בחינת הבגרות.
ציון הממוצע שידרש יהיה 87 ומעלה, והבסיס לתעודת הבגרות יהיה חמש יחידות בגרות בשלושת מקצועות הליבה: מתמטיקה, אנגלית ועברית. עוד הוחלט כי בחינות הבגרות לכיתות י' ידחו ויתקיימו בחינות רק בכיתות י"א וי"ב. גם במבנה הבחינה יחול שינוי ועתה המבחן יכיל רק 70% מהחומר הנלמד, ואילו שאר החומר ייבחן במסגרת עבודת מחקר של תלמידי בית הספר.
לומדים רק לבגרות
מוביל את הרפורמה. פירון
"הפסיכומטרי פותח דלתות"
מנכ"ל קבוצת 'קידום', מנו קוזינץ, עדיין חושב שהפסיכומטרי הוא כלי הניבוי להצלחה הטוב ביותר שקיים. "הציונים וביצוע הבחינה הם לא תלויי מקום או אוכלוסיה. הוא פותח דלתות. תלמידי פריפריה ותלמידים שפחות השקיעו בבית ספר יכולים להדגיש את ההשכלה ולקבל הזדמנות נוספת בזכות הפסיכומטרי. הפסיכומטרי שלי פתח לי דלתות ביחס לבגרות שלי". עם זאת גם קוזינץ מבין למה רבים שמחים על הכוונה לבטל את הפסיכומטרי " מדובר במבחן מלחיץ מגביל בזמנים וכאמור מבחן לא קל", הוא אומר."אני מסכים עם פירון שיש להגביר את העומק ואת היצרתיות בקרב התלמידים", אומר קוזינץ, "מצד שני החיים מראים שבסוף צריך להיבחן. במיוחד בגיל הזה, לעורר מוטיבציה ולשאוף גבוה. אני באופן אישי יותר טוב במתמטיקה ופחות טוב בכתיבת חיבור בספרות. המבחנים האלה יוצרים מיון נכון".
פרופ ענת זוהר חוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית מברכת על הרפורמה, לדעתה המצב הקיים בו התלמידים נבחנים במספר רב של בחינות סינון והתאמה דווקא פוגע באיכות ההוראה והלמידה. לדבריה, "הלמידה למבחן היא לא למידה לשמה, הבחינות בארץ דורשות יכולת שליפה ושינון ללא העמקה בתוכן וכך ההיבחנות באה על חשבון הלמידה עצמה", זוהר מוסיפה כי "הבחינות במערכת החינוך הם אחד מהמחסומים העיקריים המונעים מלהתמקד בלמידה משמעותית".
אולם לא הכל פשוט, על מנת שהרפורמה תצליח, טוענת זוהר, נדרשים מספר שינויים הכרחיים: שינוי תודעה, שינוי הערכת המורה ושינוי בכלי העבודה של המורה. "צמצום מבחנים הוא שינוי שנשאר בגבולות רפורמה מנהלית, אך אין הדבר מספיק. דרושה עבודת עומק פדגוגית הדורשת השקעה מאוד גדולה, השתלמויות מרובות ומרכזי הערכה יכולים להביא להצלחת המהלך".
הפסיכומטרי נותן הזדמנות שנייה
"הפסיכומטרי בודק רק מהירות ויכולת ישיבה על התחת"
ראובן יפת (23), שתכנן להירשם ללימודי פסיכומטרי ביואל גבע על מנת להתקבל ללימודי פוליטיקה ותקשורת, שמח לשמוע על ביטול בחינת הפסיכומטרי במסגרת הרפורמה, אך עדיין חושב שאם לא יהיה סינון ראוי רמת הסטודנטים בארץ תרד משמעותית "הפסיכומטרי אינו מציג יכולות של חוכמה ועומק, אלא מתמקד ביכולות שינון ורמת למידה גבוהה. השיטה של המבחן, צריכה להשתנות ולהיות מותאמת למבחנים במקצועות ספציפיים". יפת מציע לנסח מבחן חדש או מציאת אלטרנטיבה שונה ממבחן הפסיכומטרי שתתמקד בידע מקצועי לפי רצון הסטודנט. רפאל מיוחס (25), תלמיד "קידום", נבחן בבחינה הפסיכומטרית שנערכה בחודש שעבר, במטרה להתקבל ללימודי רפואה. מיוחס חושב שביטול הפסיכומטרי ימנע מתלמידים לקבל הזדמנות שנייה. "המון תלמידים באשמתם או באשמת הסביבה קיבלו ציונים ממוצעים ומטה בתקופת התיכון ולא מימשו את הפוטנציאל שלהם, בחינת הפסיכומטרי מספקת עבורם הזדמנות שנייה".
מיוחס חושב כי הרפורמה עלולה להביא להרחקה של תלמידים מלימודים אקדמאיים, "אם יתבססו רק על ממוצע בגרויות זה יהיה צעד לא אחראי והוגן מספיק להתקבל לפקולטות היוקרתיות", לדעתו, "בגיל שש עשרה אף תלמיד או תלמידה לא מעוצבים מספיק ויודעים מה השאיפות המדויקות שלהם בחיים".
מור שחם (20), נרשמה החודש לקורס פסיכומטרי בהיי.קיו לבחינה במועד אפריל ועדיין לא החליטה מה היא רוצה ללמוד. "לדעתי ביטול מבחן הפסיכומטרי מצוין ל'חרשנים' שישבו ולמדו בתקופת התיכון. במקרה שלי, ממוצע הציונים עומד על 96, ציון שלא מאפשר לי ללמוד מקצועות רבים". יחד עם זאת, שחם מבולבלת בעקבות הרפורמה הצפויה ועדיין לא יודעת אם תתחיל בסופו של דבר בקורס הפסיכומטרי "בסופו של דבר זה מבחן שבודק רק מהירות ויכולת ישיבה על התחת".
אינו מייצג יכולות חשיבה
