למרות שרוב האנשים גדלים עם השאיפה ללכת תמיד רק אחר נטיות ליבם, רובם מוצאים את עצמם הולכים במסלול ברור, שכולל מספר תחנות מעבר. הראשונה עוברת בבקו"ם עם הגיוס לצה"ל והשנייה מוסיפה לקורות החיים גם 'תואר ראשון'. בין אם זה במנהל עסקים, עבודה סוציאלית, ספרות או אדריכלות, הסטודנטים מסיימים שלוש עד חמש שנות לימודים עם סימן שאלה אחד: אז מה עושים עכשיו?
המסלול כבר נקבע. צבא
עבודה זמנית
אם במשך שלוש שנים הצלחתם להתבטל בעזרת הלוואות מההורים, הנה פג תוקפו של האשראי. החובה להשתלב בשוק העבודה ובהקדם מוסיפה לחשש הגדול של הסטודנטים מתאריך היעד. במיוחד עבור מי שלמד מקצועות הומאניים, כמו מדע המדינה, תקשורת, גיאוגרפיה או מדע הדתות שבמשך כל התואר ביקש להתעלם מקביעות דטרמיניסטיות השוללות ממנו כל סיכוי למציאת עבודה. המציאות היא הרבה פחות עגומה כשמדברים על סטודנטים שלמדו מקצועות מסוג זה, מתכוונים בדרך כלל לחבר'ה שמפתחים אי אלו כישורים או משיכה לתחומים חברתיים ענפים, כמו עיתונות, פוליטיקה, איכות הסביבה וכדומה. במגזרים האלו קיימת עבודה, השאלה היא רק כמה זמן תהיו מוכנים לחפש את המשרה שתתאים לכם ותמורת איזו משכורת תהיו מוכנים לעבוד.
הזמן לעסוק במה שאוהבים. עבודה אחרי התואר
טיסה לחו"ל
הלימודים באקדמיה מעודדים חשיבה עצמאית, ביקורתית וקוסמו-פוליטית. נהדר. יחד עם זה הם מצרים את עולמו של הסטודנט לעולמה של נמלה אם גם אתם חשבתם על תואר שני עוד במהלך הראשון, דמיינתם את עצמכם עומדים מול הכיתה כמרצים וסימנתם ספרים עבי כרס עבור הדוקטורט סימן שלא הייתם רחוקים מלוותר על שלל האפשרויות שמחכות לכם בחוץ בשביל ההגנה האינטלקטואלית שמספקת לכם האוניברסיטה. לכן, אין כמו גיחה קצרה (או ארוכה) לחו"ל בשביל לשחרר את צורת החשיבה השבלונית. טיול במקום שאתם אוהבים, או שמתאפשר לכם בשל מצבכם הכלכלי העגום, הוא הזדמנות מצוינת לנקות את הראש, לסדר מחדש את העדיפויות שהתבלבלו מעודף לחצים, לקבל פרופורציות על החיים ולחזור להיות מי שאתם. בארץ אתם משועבדים לתכתיבים סביבתיים, והסיפורים על הצלחות וכישלונות של חברים מוצאים את דרכם אליכם מבלי שתרצו בכך.
מגלים את הדברים החשובים. טיול
תואר שני
לקראת שלבי הסיום של התואר הראשון, מתחילה אמרה הורית עתיקת יומין לעשות דרכה לכל סטודנט: 'עכשיו או לעולם לא'. האמת האובייקטיבית היא, שתמיד אפשר לעשות עוד תואר. אבל אם המשפט הזה לא גורם לכם לזעום, אם נקרתה בדרככם ההזדמנות להשלים תואר נוסף בשנה במסגרת תוכניות מצטיינים, או אם אתם יודעים לאן פניכם מועדות בעוד מספר שנים - אולי זה הדבר הנכון בשבילכם. עם השנים, התואר השני החליף את מקומו של התואר הראשון שהפך להיות 'בלתי מספיק'. במקצועות כמו פסיכולוגיה, מנהל עסקים ומשפטים, נתפסים המחזיקים בתואר מוסמך, בשוק הפרטי והציבורי, כבעלי כוח רב. אז אם ברצונכם לפתוח דלתות בגיל צעיר, כדאי שתשקלו את המסלול הישיר. כי עבור מי שרואה לנגד עיניו מטרה עיקרית, החופשה המשנית בחו"ל יכולה לחכות.
תופסים כיוון. תואר שני
התמחות
כשמישהו מחליט לעשות סרט שמגולל את חוויותיהם של שני מתמחים בחברת 'גוגל', כנראה שכולם צריכים להתחיל להתרגל לעובדה שההתמחות היא כרטיס כניסה לגיטימי לעולם המקצועי. בתחומי לימוד מסוימים בישראל, כמו רפואה, פסיכולוגיה, משפטים, אדריכלות, רוקחות וראיית חשבון, הסטודנטים מתחייבים לשנה עד שלוש שנות התמחות, וסטאז' קצר מועד במקצועות נוספים, הוכנס כחלק מתכנית הלימודים במספר מוסדות. אם יש לכם את האופציה להתמחות כלשהי במסגרת הלימודים, נצלו אותה. תקופת העבודה המעשית היא חידוש מרענן לעומת הלימוד התיאורטי המשעמם לעיתים, והיא מעניקה תמונת מצב די מדויקת של איך תראה העבודה בשטח. גם אם לא תמצאו את עצמכם מתמחים במקום בו חלמתם, תוכלו לגבש תפיסה של מה שאינכם מעוניינים לעשות אחרי התואר, עוד בטרם תסיימו אותו.
אילוסטרציה
