האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

סטודנטים לא מתלוננים על הטרדות מיניות

סקר חדש מגלה ששמונה עשר אחוז מהסטודנטים בארץ חווה הטרדה מינית, אך רק קומץ דיווח על כך. הסטודנטים לא יודעים למי לפנות ומפחדים לפגוע במעמדם, אבל האוניברסיטה מעודדת

אחינועם מזרחי | 08-05-2013 15:34:00

פרשת עמנואל רוזן וההטרדות המיניות החזירה למודעות את הדאגה לרווחתן של נשים במקומות העבודה. אבל זה לא מתחיל שם – סקר של התאחדות הסטודנטים הארצית מעלה תמונה מדאיגה: שמונה עשר אחוזים מהסטודנטיות בישראל הוטרדו מינית על ידי גורמים בדרגים שונים במוסד הלימודים. חלק מהן הוטרד על ידי מרצים ומתרגלים, אך מרביתן סבלו מהתנהגויות בעלות אופי מיני ובלתי הולם של חבריהן לספסל הלימודים.

על הסקר השיבו 709 סטודנטים (78% סטודנטיות ו-22% סטודנטים), שגילם הממוצע הוא 25 ומרביתם לומדים לתואר ראשון. על פי הנתונים, 14 אחוזים מן ההטרדות כללו הערות בעלות אופי מיני, ו-12 אחוזים נגיעות של ממש. שני אחוזים מן הסטודנטיות קיבלו הצעות ליחס מועדף תמורת קיום יחסי מין, ו-3 אחוז סבלו מהתנכלות או איומים בגין סירוב לקיים יחסים מסוג זה.

לא רק בעבודה. פרשת רוזן ולקחיה (צ' - יחצ)
לא רק בעבודה. פרשת רוזן ולקחיה (צ' - יחצ)

לא מודעים למצבם
מהנתונים עולה עוד שכמחצית מהסטודנטים והסטודנטיות כלל לא מכירים את הנוהל לטיפול בהטרדות מיניות במוסד שבו הם לומדים. 37% מהסטודנטים דיווחו כי הם אינם מכירים את הנוהל למניעת הטרדות מיניות במוסד האקדמי בו הם לומדים. כמו כן, 83% מתוכם לא ידעו מי הממונה לטיפול בהטרדות מיניות במוסד.

הסטודנטים נדרשו להשיב האם חוו אחת מההתנהגויות המוגדרות בחוק כהטרדה מינית על ידי אחד או יותר מהבאים: מרצה, מתרגל/ת, סטודנט/ית אחר/ת. 17.9% מהמשיבים על הסקר דיווחו כי הוטרדו מינית על ידי אחד או יותר מהגורמים הבאים: מרצה (3.9%), מתרגל/ת (1.5%), סטודנט/ית אחר/ת (16%). רק 5% מאלו שדיווחו כי הוטרדו הגישו תלונה לממונה במוסד, בעוד 75% לא פנו לאף אחד בעקבות ההטרדה. 31% דיווחו כי לא התלוננו משום שלא ידעו למי לפנות ו-58% לא פנו כי לא הרגישו שיש להם הצדקה להתלונן.

שליש לא מודעים לנוהל (צ' - shutterstock)
שליש לא מודעים לנוהל (צ' - shutterstock)

האיסור החמור באוניברסיטה
פרופסור אסתי שוהמי, עד לפני שנתיים הנציבה לתלונות על הטרדה מינית באוניברסיטה העברית, מתארת את התחום האפור של ההטרדות המיניות. "הטרדה מינית יכולה להיות פגיעה ממשית ופיזית כמו אונס, כשכולם יודעים שהוא אסור. אבל יש אירועים אסורים שמקורם לא בנגיעות אלימות או כוח, אלא ביצירת סביבת עבודה פוגענית, כמו שימוש תמונות ואמירות פורנוגרפיות ובוטות בעניין מיניותו של האדם", היא מסבירה.

לדבריה, כשהתוקף והקורבן מנהלים יחסי מרות, המוסד מתייחס לתלונה בחומרה יתרה. "כשסטודנט מחזר אחר סטודנטית והיא אומרת 'לא', אבל הוא ממשיך בניגוד לרצונה, היא יכולה לבוא ולהגיש תלונה. אבל בין מרצה לסטודנט שום סוג של קשר אינטימי איננו מקובל וקל יותר לקבוע הטרדה במקרה כזה. על פי תקנון האוניברסיטה, גם קשר רומנטי אמיתי בין מרצה לתלמיד הוא אסור והם יתבקשו להפסיקו".

למרות הקושי, השלב הראשון בדרך להכחדת הבעיה חייב לכלול את שיתוף הפעולה המלא של המוטרדים. "מי שנחשף לדבר כזה חייב להתלונן ולדאוג שזה יטופל כמו שצריך. טיפול יעיל במקרים שקרו בעבר היו תוצאה של עבודה מאוד קשה של מי שטיפל במקרה ושל אותן בנות שהסכימו לבוא ולהעיד כחלק מהניסיון למגר את התופעה.

"הסטודנטיות, כמו העיתונאיות, רוצות לשמור על האוניברסיטה כמקום העבודה שלהן או על הסיכוי שלהן להתמקצע. 'מה אם יגידו שאני טראבל מייקרית ולא יתנו לי מקום עבודה', הן אומרות, ולזה מתלווים רגשות אשמה ובושה. אין ספק שדרוש אומץ, אבל אם לא היו מחכים עשרים שנה, היום היו פחות נשים מתלוננות על עמנואל רוזן".

חיזור אגרסיבי יכול להיות הטרדה (צ' - shutterstock)
חיזור אגרסיבי יכול להיות הטרדה (צ' - shutterstock)

השינוי מתחיל מבפנים
על רקע פרשת ההטרדות המיניות של עמנואל רוזן והדרישה הגוברת לתמיכת האקדמיה בקידום נשים והעצמתן, פרויקט מיוחד שהוקם בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למנהל, מקבל משנה חשיבות.

פרויקט נקו"ם (נשים קהילה ומשפט) הוקם לפני כשנה במסגרת הקליניקה לזכויות נשים ושינוי חברתי בבית הספר למשפטים במכללה למנהל, בליווי והנחיית ד"ר רותי לזר. את הפרויקט הקימו שתי סטודנטיות: ורד בן וקטיה ריטבין, במהלך השנה השלישית ללימודים שלהן במכללה.

"מדובר בתא הנשי הראשון מסוגו בארץ של סטודנטיות למשפטים, שפועלות למען קידום נשים. שמעתי על ארגונים דומים רק בכמה מהאוניברסיטאות המובילות בחו"ל, אבל לא בארץ", אומרת קטיה ריטבין. "הקמתי את התא הזה יחד עם ורד לפני למעלה משנה, כאשר נוספו לשורותינו עשרות סטודנטים ובעקבותינו הוקם עוד תא בעל קונספט דומה באוניברסיטה העברית".

כיום נוטלות חלק בפעילות של נקו"ם 17 סטודנטיות וסטודנט אחד. מטרת הפרויקט היא להעצים את הסטודנטיות החברות בו בתחומים שונים, תוך תרומה לקהילת הנשים בארץ. "אנחנו עובדים בעיקר עם נשים מוחלשות, כמו נשים ערביות או נשים מוכות ומשתדלים לעורר את מודעות הסטודנטים באמצעות הרצאות תכופות במכללה.

"כל חודש אנחנו נפגשות עם נשים מובילות מבחינת עשייה ומקיימות יחד איתן פרויקטים למען קידום נשים, כמו איסוף בגדים וצעצועים לנשים מוכות ופיתוח תוכניות העשרה עבורן", מתארת ריטבין.

לצד פעילות שטח זו, פועלת התאחדות הסטודנטים לניסוח תקנון אחיד ומחייב לכל המוסדות. "הגשנו את ההצעה שלנו לתקנון אחיד למועצה להשכלה גבוהה, שלא עושה די כדי לאמץ אותה ולהביא לפתרון הבעיות", אומר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים.

לדבריו, "מהסקר עולה כי קיימת בעיה של חוסר מודעות לתופעת ההטרדות המיניות וחוסר שקיפות בהתנהלות המוסדות. הטיפול בתופעה כיום הוא לקוי ובלתי מקצועי. בחלק מהמוסדות, הממונות על הטיפול בהטרדות המיניות אינן עוברות הכשרה מסודרת והליכי הטיפול בתלונות מסורבלים. חייבים לעקור מן השורש את התופעה הזו".

תא מיוחד לקידום נשים (צ' - ShutterStock)
תא מיוחד לקידום נשים (צ' - ShutterStock)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי