כניסת האינטרנט והניו- מדיה לשוק התקשורת שינתה את פני התקשורת בכל העולם. בישראל עצמה, מערכות עיתונים נסגרות וערוצי הטלוויזיה צוברים חובות כספיים וסופגים קיצוצים בכוח אדם.
במקביל, גם באקדמיה נראים סימני שקיעה. מספר מקבלי תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה העברית בשנת תשע"א היה נמוך מבשנת תש"ע - 316 בוגרים לעומת 338; באוניברסיטת תל אביב סיימו 125 בוגרים את התואר בשנת תשע"א, לעומת 139 בוגרים בשנת הלימודים תש"ע. מגמה דומה ניתן לראות במסלול האקדמי המכללה למנהל ובמכללה האקדמית עמק יזרעאל - כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"נראה שיש רוויה בלימודי תקשורת לתואר הראשון", אומרת ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת העברית, פרופסור אסתר שלי-נוימן. "האוניברסיטה העברית נמצאת בקשר עם מקומות אחרים, ונראה שמבחינת ההרשמה לתואר ראשון הביקוש קצת ירד בשנה האחרונה. אני לא יודעת מה תהיה המגמה בשנה הבאה, אבל כשכל אחד יכול להיות עיתונאי עם טלפון סלולארי מדור חדש, העתיד של זה כלל לא מובן מאליו".
פחות קוראים - פחות קונים. הפרינט
''רוויה בלימודי תקשורת''
האוניברסיטאות: "לא מכשירים אנשי מקצוע בעיתונות"
עם זאת, פרופ' שלי-נוימן חושבת שההכשרה התיאורטית למקצוע לא פחות חשובה מזו המעשית. "ההכשרה של המכללות מבוססת הרבה יותר על פרקטיקה מאשר באוניברסיטאות. 'בעברית' הדגש הוא פחות על פרקטיקה, אלא על ראיה רחבה ותיאורטית של מה זה תקשורת, מה המקום שלה בחברה ובשביל מה צריך אותה. מאז ומתמיד ההכשרה באה לעיתים קרובות על חשבון הלימוד וההכרה של מה זה תקשורת. אני חושבת שכמו בכל מקצוע אחר, גם בתקשורת צריכה להיות הכשרה מקצועית ותיאורטית כאחד. אנחנו נותנים לתלמידים שלנו להשתתף בסדנאות וללמוד, אבל אנחנו לא מכשירים אנשי מקצוע בעיתונות", היא מסבירה.רותם (25), שעובדת כיום בתחום הדוברות, סיימה תואר ראשון בתקשורת וקולנוע בסמינר הקיבוצים לפני כשנה וחצי. "הלכתי ללמוד תקשורת כי ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום. תמיד עסקתי בכתיבה, תמיד חשבתי שאני אלך לכיוון עיתונות כתובה", היא מסבירה.
נוסף על הביקורת שיש לה על עבודת התקשורת בשטח, רותם מפנה אצבע מאשימה גם כלפי תכני הלימודים במכללה. "הלימודים לא באמת מכינים אותך לעולם הזה שבחוץ. מתוך 30 האנשים שסיימו איתי את התואר, אני ואולי עוד שלושה אחרים עוסקים כרגע בתחום. חלק לא הצליחו להשתלב ונורא מנסים או שהמשכורות הנמוכות הכריעו אותם", היא מתארת.
לדברי שלי-נוימן, אנשי האקדמיה בארץ לא קופאים על השמרים, אל מול השינויים הטכנולוגיים המהירים. "תכנית חדשה של מכון מגיד, בתיאום עם המחלקה לתקשורת של האוניברסיטה העברית, עתידה לתת איזשהו מענה לגישה המקצועית שתלמידים מבקשים", היא מוסיפה. "בכל המוסדות שמלמדים תקשורת יש כבר קורסים שעוסקים במדיה חדשה. אמצעי המדיה החדשים מחייבים אותנו לחשוב אחרת על מידע והפצתו ועל האחריות של כל אחד מאיתנו למידע".
גם האוניברסיטאות מתנהגות בהתאם
האקדמיה מרחיבה את תחומי לימודי התקשורת
ומנגד, יש מי שחושב שלימודי תקשורת מעניקים לסטודנטים ידע שמיש ורחב הרבה יותר מהעיסוק בעיתונות. "הסטודנטים לא באים ללמוד תקשורת במובן הצר של תפיסת העיתונות בישראל. יש תחום רחב ועיסוקים שבהם ידע בתקשורת הוא מאוד רלוונטי, כמו תקשורת ובריאות, תקשורת ארגונית, תקשורת בינאישית, תקשורת שחוקרת עיתונות, תקשורת ופילוסופיה אלו תחומים שרק עכשיו מתחילים להתפתח גם בארץ, וכולנו עוסקים גם בהתפתחויות החדשות של המדיה הדיגיטלית קידום נושאים חברתיים דרך הרשתות החברתיות וגוגל", אומרת פרופסור נורית גוטמן, ראש החוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב וראש מכון הרצוג. למרות שהמספרים מצביעים על ירידה בביקוש, גוטמן לא חוששת מעתידו האקדמי של מקצוע התקשורת ולדבריה, "החוג פופולרי והסטודנטים באים עם ציון התאמה מאוד גבוה. בחו"ל, לימודי התקשורת רק מתפרסים וגדלים באוניברסיטת מישיגן יש כ-4,000 סטודנטים לתקשורת, ובאשר לארץ, אילו היינו מורידים את סף הקבלה היינו יכולים כמעט להכפיל את כמות המגיעים".
אוראל (שם בדוי), סטודנטית שנה ראשונה לתקשורת ומדע המדינה באוניברסיטת בר אילן, חושבת שבשלב הראשון, רכישת השכלה חשובה יותר מבחירת מקצוע לחיים. "אני הלכתי ללמוד כי זה חשוב, ובחרתי בתקשורת בעיקר כי זה מקצוע קל, וכדי לסמן 'וי' על התואר. נכון לעכשיו החומר מאוד מעניין, בעל התמחות רחבה ורלוונטית להיום. אני חשבתי יותר ללכת בכיוון של שיווק ופרסום או דוברות, פחות אקטואליה, חדשות ופוליטיקה", היא מציינת.
תחום רחב של עיסוקים. התקשורת
''יונית לוי היא לא חזות הכול''
דקל שחרור, מנהל בית הספר לתקשורת Studio Free Media, חושב שלא רק מערכת ההשכלה הגבוהה, גם הסטודנטים לתקשורת צריכים לשנות את הגישה שלהם למקצוע. "כמי שהרצה בחוג לתקשורת בבר אילן וכעיתונאי, המצב כרגע בתקשורת מאוד קשה ולא מתקדם לכיוון חיובי. מצד הסטודנטים, הם רואים ריאליטי בטלוויזיה ובטוחים שהם יכולים להיות יונית לוי". לפני כשנה פתח שחרור סטודיו ללימודי תקשורת, מתוך רצון לשנות תפיסה רווחת, לפיה חייבים לעשות תואר בתקשורת בשביל לעבוד בתחום. לדבריו, "אנשים נכנסים ללימודי תואר ראשון של שלוש שנים, ומוצאים את עצמם ממלצרים. אני אומר להם בואו תנסו להיכנס קודם לתקשורת ואחר כך תלכו ללמוד, כי התואר הזה לא מבטיח לכם שום עבודה".
את הסטודנטים שלו הוא נוטה להרגיע. "יש משרדי יח"צ ודוברות, שמשוועים לאנשים טובים ויש המון עבודה. צריך לקחת כמה נשימות לפני שקופצים לתואר בתקשורת ולפני שאומרים 'או ערוץ 2 או כלום', כי יונית לוי זו לא חזות הכול. העיתונות לא מתה, ותתפלאו לגלות שזה לא משנה מאיזה צד נכנסים. מה שחשוב זה לדעת איך להיות דג במים ולהניע את עצמך".
''כולם רוצים להיות יונית לוי''
