אז מה עושים במסיבה לנשים בלבד? לא מדברים על תיקים, נעלים או משקל זה בטוח. אז מה זה שווה? תשאלו את הסטודנטיות בבאר שבע שהחליטו לקחת את שיעורי המגדר באוניברסיטה צעד אחד קדימה ולהרים אירוע.
"הדיכוי הנשי מתבטא אצל כל בחורה בצורה אחרת. אצל אחת זה אנורקסיה או בולימיה ואצל אחרת זה פשוט הקפדה על סגנון לבוש מסוים או הלחץ לפני יציאה", אומרת רינה ליפסקי, רכזת תא הסטודנטים 'בת גוריון' שיזם, יחד עם אגודת הסטודנטים באוניברסיטה, את הפקת האירוע 'רוקדות'.
אבל ליפסקי מדגישה שבמסיבה הזו לא חיפשו אשמים, ובאו לשם ההנאה בלבד. "לא קיימנו את האירוע על דרך השלילה מתוך תחושת מסכנות, אלא על דרך החיוב דווקא, של עוד צינור שיכול להביא לשינוי והעצמה - כשנשים מתכנסות לעשות משהו יחד, זה בדרך כלל סובב סביב הנורמה של מניקור-פדיקור וזה אחלה, אבל צריך משהו בשביל הנפש וזו הייתה המטרה".
"בגדול האווירה בבילויים בעיר היא בסדר, אבל אני כן מרגישה שיש משהו לא נעים שמלווה נשים בכל יציאה. שמעתי שבאחד המקומות דרשו מברמניות לבוא עם מיני ומחשוף בחורף. וגם תמיד ישנן התמונות שמעלים אחרי האירוע, שלא עושות חסד עם נשים", היא מוסיפה.
"המסיבה העלתה איזשהו שיח, שהגיע גם מצד בנות שלא תמכו, ואמרו 'למה לי לבוא אם אין בנים', או בנים שאמרו שהם היו שמחים להיות שם, כי אנשים מודעים לזה שחלק מהיציאה זה הקטע המיני".
ליפסקי עצמה היא סטודנטית לממשל ופוליטיקה בקמפוס באר שבע, בעלת תודעה חברתית וסיפור אישי שהשפיע על תפיסת עולמה. "לפני שנתיים חליתי בסרטן והבנתי שהשיער הארוך שלי ינשור. זה גרם לי לתהות לגבי נשיות ולקחת קורס על פמיניזם, שלימד אותי שיש מודלים שונים ליופי.
"כשהבראתי מהמחלה עשיתי מסיבה שבסופה נשארו רק החברות שלי ורקדו בטירוף חושים. אמרתי לעצמי שיש בזה משהו מאוד מיוחד ולא מובן מאליו, מאחר שעל בחורות בחברה שבה אנו חיים מופעל לחץ להיראות, להתלבש ולהתנהג בצורה מסוימת. חככתי ברעיון של מסיבה לנשים בלבד וקיוויתי לייצר באמצעותו שיח. המטרה הייתה צורך השעה, כמו שמשריינים מקומות בכנסת", היא מתארת.
