תנאי הקבלה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון אינם קלים, ודורשים ציוני בגרות גבוהים בשילוב פסיכומטרי. על מנת לאפשר למי שלא עומד ברף הקבלה לנסות להתקבל ללימודי הנדסה, נפתחה 'התכנית להנדסה שנה א'', בקמפוס של האוניברסיטה בעיר אילת. התכנית אמנם רצה כבר כמה שנים, אבל בוגריה יוצאים עכשיו במחאה על מידע שקרי לטענתם שנמסר להם מידי האוניברסיטה ועל תנאי הלימוד הירודים.
עבודה בעיניים? בן גוריון באילת
"פערים בין הבטחות למימושים"
"היה חשוב לנו לשנות את התכנית הנוכחית ולדאוג שלאנשים יהיה מאיפה לשאוב מידע אמיתי עליה", מסביר אורן מינסטר מפתח תקווה, בוגר של התכנית ומוביל המאבק נגדה. "לא התקבלתי ללימודי הנדסה בבאר שבע, אבל רציתי ללמוד באוניברסיטה, ולכן החלטתי לנסות להיכנס מהדלת האחורית דרך קמפוס אילת, ממנה אוכל לעבור בשנה השנייה ללמוד בקמפוס באר שבע". מינסטר ברר אודות תנאי הכניסה לתכנית וסיכוייו להתקדם ממנה ללימודי הנדסה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. "יש פערים בין מה שהבטיחו לנו לפני שנרשמנו לתכנית, לבין מה שמתנהל בפועל. למשל, נאמר לנו שבין 40 ל-60 אחוזים מהסטודנטים מצליחים להתקבל לפקולטה להנדסה בקמפוס באר שבע בסוף התכנית. במחזור בו אני למדתי התחילו את התכנית כ-90 סטודנטים, ורק 22 מהם התקבלו. למעשה, מדובר ב-24 אחוז בלבד מכלל הסטודנטים", הוא אומר.
אחוזי קבלה קטנים מהמצופה
חצי מהקורסים מועברים על ידי אותו מתרגל
על מנת להביא יותר סטודנטים לאילת ולהחיות את הקמפוס, האוניברסיטה מעמידה בפני המועמדים ללימודים אפשרות למימון כמעט מלא של התכנית. העירייה עוזרת לסבסד את הלימודים עבור סטודנטים שמשתתפים במלגת פר"ח, וכך הסטודנט זוכה למימון של כ-80 אחוז משכר הלימוד. בשל כך, המחלקה להנדסה משווקת את התכנית כמהלך שעתיד לחסוך בכסף ובזמן. "אצלנו אתה כבר בפנים", נכתב באתר האינטרנט, "התכנית שתחסוך לך מכינה ו(כמעט) שנה מהחיים". "כשבדקתי לימודי הנדסה, עשיתי חיפוש באינטרנט בניסיון להגיע לאוניברסיטת בן גוריון, ושם היו כל מיני באנרים שקראו לי להתעניין ב'שנה ראשונה חינם בספיר ובאילת'. לקראת היום הפתוח גם מימנו לנו טיסה ממרכז הארץ לאילת. בקמפוס פגשו אותנו סטודנטים שדיברו על אחוזי קבלה מאוד גבוהים בשנה ב', וגרמו לנו להבין שההנהלה נותנת גב ותמיכה לסטודנטים", מספר שובל כהן, בוגר של התכנית. "על פניו הכול היה נראה מעולה, אבל בפועל הדברים היו שונים".
מעבר להכללת קורסים שאינם חלק מתכנית הלימודים בשנה זו, בוגרי התכנית ומובילי המחאה טענו כי למעלה מחצי מהקורסים מתורגלים על ידי אותו איש סגל, מבלי שניתנת אפשרות להיוועצות באיש סגל אחר. כמו כן, תקנות שמתייחסות למתן שיעורי עזר למילואימניקים לא מתממשות, בשל המחסור בכוח אדם. לדבריהם, הסטודנטים נאלצים להתמודד עם לו"ז עמוס, קורסים קשים ונכשלים, כשאפילו אז, האוניברסיטה מתנה פתיחת קורס חוזר לנכשלים בפורום של 15 סטודנטים ומעלה.
מינסטר עומד בראש המחאה, שמתייחסת למתכונת הנוכחית בה עובדת התכנית. אולם, הוא וסטודנטים אחרים מוחים גם כנגד משהו עקרוני יותר. "כדי לסיים שנה ראשונה בפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, צריך ממוצע של 56 ומעלה", מסביר מינסטר. "מה שעושים בקמפוס אילת, זה להעלות את הרף בכל שנה, כך שהיום הוא גבוה בכ-20 נקודות מאשר הרף בבאר שבע. אני סיימתי את השנה הראשונה בציון 65, ולא הצלחתי לעבור לשנה ב' בבאר שבע אבל למה סטודנט שמגיע ומוכיח את עצמו ומקבל תשע נקודות יותר ממה שקובע הרף בבן גוריון לא יכול לעבור?".
אצלנו אתה כבר בפנים. אתר התכנית
הנהלת האוניברסיטה: "לא כולם יכולים לסיים"
מהנהלת אוניברסיטת בן גוריון נמסר, כי "התוכנית לשנה א' הנדסה באילת של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נוצרה במטרה להנגיש את האקדמיה לסטודנטים. ככזו, היא מאפשרת למועמדים שלא יכלו להתקבל כסטודנטים מן המניין בפקולטה להנדסה בקמפוס האוניברסיטה בבאר-שבע, להתחיל את לימודיהם בתואר להנדסה בכל זאת, תוך אפשרות להוכיח את יכולתם הלימודית ולהעלות את סיכויי הקבלה שלהם להיות סטודנטים מן המניין בפקולטה להנדסה. האוניברסיטה אינה יכולה להתחייב על אחוזי קבלה, אלא רק להציב רף קבלה, ומי שעובר אותו- אשריו". בנוגע להטעיית הסטודנטים נמסר, כי "לא רצוי לשנות את ספי הקבלה מהרגע שפורסמו, ואנו בהחלט מקבלים את העיקרון עצמו ומתכוונים לפעול כך. אנו מודעים לבעיה ולכך שצריך ליידע את הסטודנטים המתחילים את לימודיהם באילת כי כמעט ולא ניתן לסיים תוך ארבע שנים בלבד את התואר. אך למרות הקושי, סטודנטים מסיימים תואר ראשון בהנדסה, כאשר אחרת - לא היה באפשרותם אפילו להתחיל אותו".
בעניין הטענות לקורסים מיותרים ולמחסור באנשי סגל, נמסר כי "הרמה הנדרשת בלימודים הינה רמה גבוהה ולפיכך, הקורסים מועברים ברמתם הגבוהה ביותר, תוך ניסיון להתחשב כמה שיותר בסטודנטים ובבחירותיהם השונות. בפקולטה להנדסה ישנן מחלקות שונות בעלות דרישות שונות. כיוון שכל קורס שנלמד יכול להידרש על-ידי מחלקה מסוימת, אנו דורשים ללמוד את כל הקורסים המשותפים לכלל המחלקות, כדי לא להגביל את האפשרויות העתידיות של הסטודנט בהמשך. כמו כן, באוניברסיטה בדרך כלל אין אפשרות לבחור מרצה. יש קורס ויש מרצה שנותן אותו וזהו מצב נתון".
