כשנרשמים ללימודים אקדמאיים, רוב הסטודנטים יודעים שיצטרכו להגר לעיר חדשה. אבל, אף אחד לא מכין אותם למה שהם עתידים לפגוש. לא די בזה שהיצע הדירות קטן, בעלי הדירות אוהבים לעשות לשוכרים חיים קשים. התוצאה: הסטודנטים חייבים להמשיך להיעזר בהוריהם, ויש גם כאלו שמנהלים מערכות יחסים מסובכות עם בעלי הדירות במהלך כל השנה.
הילה אליהו עברה זה עתה לתל אביב, אחרי שהתגוררה שלוש שנים בירושלים. "הניסיון שלי עם בעלי דירות הוא רב, ולא הופתעתי כשמצאתי בחוזה השכירות החדש סעיפים מופרכים - החוזה אמור להגן בעיקר על בעל הבית, והוא לטובתו במאה אחוז", היא מספרת. בחוזה, אליהו התבקשה לתת למשכירה ערבות בנקאית של 70,000 שקל, ולבטח את תכולת הדירה. "הפעם אפילו לא ערבתי את ההורים שלי, אלא ניסיתי להסתדר עם בעלת הדירה".
בעיות עם בעל הדירה?
פחות דירות מאנשים - איך זה משפיע?
תושבת העיר תל אביב יסמין לוי, מילאה אחר דרישות משכיר הדירה שלה מתוך הערכת שווי הדירה. "בעל הדירה שלנו התנה את השכירות בקנס של 800 דולר, במקרה של עזיבת הדירה. הסכמנו לזה כי הדירה מצאה חן בעיניו מאוד", היא אומרת. "בפועל יצא שעזבנו את הדירה באמצע השכירות, אבל רק בגלל שבעל הבית התייחס אלינו בצורה מאוד לא יפה. לפעמים הוא היה מגיע אלינו באמצע הלילה בלי לתאם מראש, ומבקש מאיתנו לצבוע את הדירה". עורך הדין המתמחה בדיני מקרקעין ונדל"ן, אמיר שושני, יודע שהסטודנטים לפעמים חסרי ברירה, אבל ממליץ להם לעשות מספר פעולות חשובות לפני החתימה על החוזה. "יש פחות דירות מאנשים, כך שהמשכירים מנצלים את זה ואילו הסטודנטים מפחדים להישאר ללא דירה ונאלצים לחתום. אבל ברגע האמת, כשבעל הדירה מאיים לסלק אותו מהבית, הסטודנט צריך לדעת, שלמרות מה שכתוב בחוזה, החוק לא עומד לצד המשכיר", הוא אומר.
משכירים מרשים לעצמם
"הימנעו מערבות בנקאית"
קודם כל, ממליץ שושני להתייעץ עם עורך דין. "התייעצות עם בעל מקצוע יכולה להאיר את עין הסטודנט. לפעמים מכניסים בחוזים סעיפים שמחייבים את הסטודנט לשלם שכר דירה מראש לכל תקופת השכירות, או סעיפים לא חוקיים, בהם כתוב שבעל הדירה רשאי להוציא שוכר בכוח מהדירה", שושני מסביר. "במקרה כזה, הסטודנט צריך לדעת שיש לו הרשות לקרוא למשטרה, למרות מה שמצוין בחוזה". טעויות כאלה קורות משום שסטודנטים רבים לא מבינים עד הסוף את משמעות החוזה. "ערבות בנקאית היא כמו כסף מזומן. הבנק שם את סכום הכסף בצד ומבקש לא לגעת בו. מה שנכון לדעתי במקרה כזה, הוא לנסות לסגור עם המשכירים על ערבות בנקאית שלא תעלה על שלושה חודשי שכירות. אם המשכיר מתעקש ודורש 40,000 שקל ערבות, חפשו דירה אחרת, או שתגידו למשכיר שאתם מוכנים לתת 10,000 שקל, ותשאירו אותו להתבשל במיץ של עצמו משכיר כזה יתקשה למצוא שוכרים אחרים".
לעומת ערבות בנקאית, שטר ביטחון או צ'ק ביטחון הם דרישות הגיוניות הרבה יותר. "הסכום שכתוב בשטר או בצ'ק הביטחון הוא שקול לזה שכתוב על גבי הכתובה ולמעשה לא מעניין אף אחד. בעל הבית לא יכול לפדות אותו מבלי להוכיח כי נגרם נזק ממשי לבית או לרכוש", הוא טוען. לדברי שושן, זו הסיבה בגינה בעלי דירות נוהגים לבקש מהשוכרים לבטח את תכולת הדירה. "משכירי הדירות צריכים הגנה מפני שוכרים בעייתיים, אולם 'ביטוח הרכוש' נהוג שיעשה על ידי המשכיר עצמו", הוא מוסיף.
