הבחינה הפסיכומטרית התנהלה היום (א') כסדרה, בשינוי קטן פחות שאלות בשלושת הפרקים: מילולי, כמותי ואנגלית, ומשימה חדשה: כתיבת חיבור. במסגרת הפרק החדש בהבעה, נדרשו התלמידים לכתוב חיבור באורך 25-20 שורות, עבורו הוקצבו להם 30 דקות. הרבה או מעט? תלוי את מי שואלים.
"היה חיבור קל וכיפי, ובהשוואה למה שהורידו זה פשוט משתלם", אמרה דנה מור, בת ה-21. "הנושא היה, האם נכון לאפשר חינוך ביתי, או שצריך להכיל את חוק חינוך חובה על כולם בלי יוצאים מן הכלל", מור מסבירה וממשיכה, "תמיד כתיבה לא הייתה בעיה אצלי, אבל זה יכול להיות עניין של אימון. יש שיטות להוציא רעיונות גם מנושאים שקשה להתחבר אליהם".
מצידו השני של המתרס, יש מי שעבר את קורס ההכנה, ולא הצליח להתמודד עם משימת כתיבת החיבור בפועל. "נותנים לך נושא אחד ואתה חייב לכתוב עליו גם אם אתה לא מתחבר", מספר התלמיד גיא טנסר, בן ה-23, שהתאכזב מהבחינה. "ביקשו ממני לכתוב על נושא שאין לי דעה אחת עליו, אבל לא איפשרו לי להתבטא בצורה מלאה. אם אתם כבר נותנים לי להביע את עצמי, תעשו את זה באופן מלא אל תכריחו לבחור רק בעד או נגד".
כמו בכל דבר בחיים, גם בבחינה הפסיכומטרית החדשה יש טוב ויש רע. "אני מצר על זה שהורידו את כמות המילים הנדרשת, כי זו הנקודה היחידה בחיים שהצעירים באמת עוצרים ולומדים את השפה העברית. אם קודם לכן לימדנו כ-5,000 ערכים, היום מדובר רק בכ-1,000", מסביר כהן. "אבל אני בכל זאת חושב שנכון להוסיף את פרק החיבור לפסיכומטרי. זה מימד נוסף לבחינת היכולות של התלמידים, מימד שראוי שיהיה במבחן".
ואם התלמידים לומדים יותר, המורים מלמדים יותר - ומי ישלם את הנזק? ההורים. "מורים לפסיכומטרי צריכים להשקיע זמן בבדיקת חיבורים, וכתוצאה מכך המחירים של הקורסים יעלו. בטווח הרחוק, מדובר בתהליך שעתיד להגדיל פערים חברתיים, כי מכוני ההכנה לפסיכומטרי יהיו נגישים רק למי שיש לו יותר כסף".
איך מלמדים לכתוב חיבור? "מי שלא יודע איך להתנסח, זה לא מקדם אותו יותר מידי", עונה דנה מור. "אבל מלמדים אותנו להביע דעה ביקורתית, וזה חשוב. אם קיבלנו נושא שאנחנו לא מתחברים אליו, מלמדים אותנו לפעול בשיטה של 'סחיטת הלימון' לסחוט מגוון רעיונות לכתיבה מהנושא, אם דרך השוואה בין העבר להווה, בין נשים לגברים ועוד".
"כשבודקים את החיבור, מסתכלים על הרעיון המרכזי", מוסיף כהן. "האם הדיון משכנע, האם הטיעונים מנומקים מספיק, ואת הידע הכללי כמובן". ואיך לומדים לזה? כהן טוען שאנחנו מתכוננים לזה כל החיים. "ההישגים מגלמים את הרקע שהתלמיד מגיע איתו. אם אלו תלמידים שלקחו חלק בתנועות נוער וצפו בחדשות, או אם הם לא התעניינו ולא פתחו את הראש. במקרה כזה יהיה להם מאוד קשה להביע את הדעה שלהם", הוא אומר.
גם אם לא כל התלמידים יצליחו במשימת כתיבת החיבור, לפחות יש מוסדות לימוד שיהיו מוכנים לקבל אותם גם עם ציון שלילי. "המרכז הארצי לבחינות והערכה מאפשר לאוניברסיטאות לבחור לאיזה ציון מבין השלושה להתייחס. אוניברסיטת בן גוריון בנגב מתייחסת רק לציון הכמותי של מי שרוצה ללמוד מקצועות ריאליים, אבל יש עדיין מוסדות שבוחרים להתייחס לציון הסופי בבחינה", כהן מציין ומוסיף, "נכון לעכשיו, התלמידים בסך הכול שמחים".
