כבר לא צריך להוציא תעודת בגרות מלאה או לסיים 12 שנות לימוד. רפורמה חדשה שהוכרזה לאחרונה על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), תאפשר לצעירים עם בגרות חלקית להיכנס כסטודנטים מן המניין למוסדות להשכלה גבוהה, בהן גם אוניברסיטאות.
בעלי תעודת בגרות חלקית יוכלו ללמוד במסגרת מכינות ייעודיות (קדם-אקדמיות), שיופעלו מעתה והלאה באחריות מוסדות אקדמיים בלבד ויערכו רק בקמפוסים של האוניברסיטאות (מכונים פרטיים יצטרכו לחבור לאוניברסיטה או למכללה). מי שלא סיימו 12 שנות לימוד יקדימו לקחת חלק במסלול קדם-ייעודי, שאורכו שלושה חודשים, בסופו יכנסו למסלול המכינה הייעודית.
"תעודה המעידה על סיום המכינה בהצלחה, בצירוף הציונים שישיג הסטודנט בבחינות הארציות בסיומה, הם אסמכתא שוות ערך לתעודת הבגרות הנדרשת לצורך קבלה ללימודים אקדמיים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל", אומר חבר המל"ג, מי שעמד בראש הוועדה שניסחה את הרפורמה, פרופסור משה מאור.
"ההנחה שעמדה לנגד עיננו הייתה היעד שהציב שר החינוך, גדעון סער, אותו הוא מכנה 'הנגשת ההשכלה הגבוהה'", מוסיף מאור. לדבריו, הוועדה דנה בשאלה "האם לא ראוי לתת לתלמידי תיכון, בעלי בעיות משפחתיות ולימודיות אחרות, הזדמנות שנייה? והאם לא ראוי לאפשר להם עתיד?".
החשש מפני ירידה במספר הזכאים לתעודת בגרות היא ברורה, אך בנוסף, יש לקחת בחשבון את ההשפעה שתהיה לשיטה החדשה על הרמה האקדמית. בהקשר הזה מחדד מאור ומציין, כי מבחן הפסיכומטרי ימשיך להיות תנאי ללמידת מקצועות מסוימים באוניברסיטאות.
נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופסור משה קווה, מתעקש על כך שהאוניברסיטאות לא יתפשרו על תלמידים ברמה נמוכה: "כל רפורמה שבאה לקדם את ההשכלה הגבוהה היא מבורכת, אם נעשית בזהירות", הוא מסביר. "בשום אופן האוניברסיטה לא תוריד את הרמה. הרעיון הוא לייצר שוויון הזדמנויות, אבל לא על חשבון תלמידים שהשקיעו מאמצים במהלך התיכון על מנת להתקבל ללימודים גבוהים".
תחת תקציב רציני ומתן תמריצים כספיים למוסדות האקדמיים, מתחילה המועצה להשכלה גבוהה בימים אלו לפעול למען הרצת הרפורמה החדשה. המימון מגיע מאת הקרן לחיילים משוחררים ומהוועדה לתכנון ותקצוב המל"ג. השינוי צפוי להתחיל כבר בשנת הלימודים האקדמית הקרובה.
