בסוף שנת 2,000 הגישה וועדה במועצה להשכלה גבוהה דו"ח ביניים בנושא "הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לתושבי ערי הפיתוח בדרום" לוועדת שרים לענייני תיאום, מנהל וביקורת המדינה. הממשלה פנתה למועצה להשכלה גבוהה בבקשה לבחון את מכלול הנושאים הקשורים להגדלת שיעור הלומדים מאזור הדרום במוסדות להשכלה גבוהה ולקבוע את העקרונות להרחבת תחומי פעולתן של המכללות בדרום הארץ.
הוועדה בדקה שמונה יישובים בדרום: אופקים, דימונה, ירוחם, מצפה רמון, נתיבות, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות.בשנת 2,000 למדו במכללות 1,061 סטודנטים מיישובים אלו, אליהם יש להוסיף כ-300 סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. 303 סטודנטים למדו במכללות לחינוך, 531 מהסטודנטים לומדים במסלולים באחריות אקדמית של אוניברסיטאות ו-227 לומדים בשתי המכללות המעניקות תואר ראשון משלהן.
בחמישה מהיישובים היה שיעור המימוש של הפוטנציאל ללימודים אקדמיים מתוך העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, גבוה או דומה לממוצע הארצי. רק בירוחם שיעור המימוש היה נמוך מאד. על מנת להגדיל את מספר הלומדים החליטה הוועדה להשקיע מאמץ עיקרי על מנת לתת הזדמנות שנייה לזכאי בגרות שאינם עומדים בסף הקבלה ולמי שאינו זכאי לתעודת בגרות.
הדרכים להעלאת מספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה על פי הוועדה הם:
סיוע כלכלי, מרכזי מידע ותמיכה, תוכנית ארבע שנתית לתואר ראשון, מכינות קדם אקדמיות, הכשרה מקצועית והכנה ללימודים אקדמאים , מסגרת לימודים לחרדים, קבלה של בוגרים מצטיינים לתחומים תחרותיים באוניברסיטאות.
1.הפער בערים מסוימות יחסית לממוצע הארצי בולט כבר בשלב הנגישות לבגרות.ב-1999, 86.5% מהתלמידים בי"ב בכל הארץ ניגשו לבגרות בעוד שבאופקים השיעור עמד על 66%, דימונה 79.5%, נתיבות 56.3% ושדרות 76.4%.
2.בשנת 1999 עמד אחוז הזכאים מכלל הניגשים לבגרות בכלל הארץ על 60.6%. שיעורים דומים לזה נרשמו בעיירות הפיתוח בדרום.
3.אחוז העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מתוך זכאי הבגרות בשנת 1999, עמד על 87% בכלל הארץ. במחוז הדרום כולו עמד השיעור על 84%.
4.במרבית הערים הנזכרות שיעור הלא זכאים חסרי מקצוע אחד נע בין 10% ל-20% בשנת 1999. בירוחם ונתיבות השיעורים עברו את ה-25%.
