קונספירציות, מטריקס, תיאוריית הקשר. הכל קיים.
שוב התחייבנו לשלש שנים. הפעם אנחנו משלמים את מירב כספינו בשביל השעבוד. מכרנו את נפשנו למערכת בלא יודעין איזו וכמה מערכת.
אני לא מדברת על מערכת שעות שנתית, אלא על מערכת ערכים דתית שהוכתבה לפני חמישים שנה, שהגתה את הרעיון "להעמיד מלומדים, חוקרים ואנשי תרבות יודעי תורה וחדורי רוח היהדות המקורית ואהבת הבריות". האמנם?
זה הצביון, זו מגמת היסוד של המוסד אשר כל אחד מאתנו התחייב לו.
בתור סיסמא- נחמד, נשמע טוב, אך חמישים שנה זו דרך ארוכה. האם ידענו לאן ולמה אנחנו חותמים כשחתמנו על צ'ק של 10,000 ¤ או יותר?
האם אנחנו מוכנים להשלכות?
השלמנו עם מושגי היסוד. בחירה שלנו, בעיה שלנו, אך הבירוקרטיה וספר התקנות, הסעיפים, תתי הסעיפים, האותיות הקטנות השוללות מאתנו כל בחירה בתוך המערכת.
בחרנו כילדים גדולים את תחילת גורלנו. הר "על הסטודנט להגדיר את ישותו ומקומו בעולם הסובב אותו בתחום הרגשי-אינטלקטואלי, במכלול רחב של החלטות, מטרות ודרכו בחיים".
ובכן, הבחירה היחידה היא להיכנס, שילמת כסף ונוצר הסכם בין המערכת לסטודנט- הסטודנט מחויב לעשות כל מה שהמערכת תגיד לו, בהתאם לתקנון. על כל שאלת למה, תבוא התשובה, בתקנון...המערכת....ואין מה לעשות עם זה, בתקנון...לי אישית קצת חבל. חשבתי שאחרי צבא אהיה חופשייה, לאט מונעת על ידי חוקים אבל גיליתי שאין דבר כזה .
נכון להיום, בגיל, בתקופה, בתחנה, אנחנו לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחנו ולשאת בתוצאות. אפשר רק לבחור להימנע מסנקציות, המערכת...
בסך הכל שאלתי היא: למה אני לא יכולה להיות אחראית למעשי ולשאת בתוצאות המשמעת העצמית שלי? כמובן שהתשובה שיש בידי לא מספקת ורק מזעזעת את הקרקע עליה אני עומדת.
אנחנו נקודה מיקרוסקופית במציאות הבלתי נתפסת של המערכת... והתקנון...
