האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

תחומי הלימוד הנפוצים ביותר

רפואה וארכיטקטורה הם המקצועות המבוקשים ביותר ביחס להיצע מקומות הלימוד, ונשים מהוות רוב בכל התארים, כך עולה מנתוני הלמ"ס לשנת תשע"א שהתפרסמו לאחרונה

אביגיל גוטליב | 07-12-2011 12:43:00

תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בישראל הם מדעי החברה, ניהול ומשפטים. 46% מכלל הסטודנטים למדו אחד מן המקצועות הללו בשנת 2009, וזהו השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה- OECD (למעט טורקיה). ביתר מדינות ה-OECD רק כשליש (34.6%) מהסטודנטים לומדים בתחומים אלו, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו בסוף חודש נובמבר.

באוניברסיטאות, המקצועות בעלי הביקוש הרב ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד, היו ארכיטקטורה, רפואה ורפואת שיניים. על כל סטודנט שהתקבל למקצועות אלו היו כ-4 מועמדים נוספים. לעומת זאת, במדעי הרוח הכלליים ובלימודים כלליים במדעי החברה כמעט כל המועמדים התקבלו. גם במכללות האקדמיות, ארכיטקטורה ובינוי ערים היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד.

המקצוע האוניברסיטאי בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר הוא רפואה, והוא עמד על 742 נקודות. בקרב המכללות האקדמיות המקצוע בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה הפרעות בתקשורת, והציון הממוצע בו עמד על 665 נקודות.

הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים ללימודים כלליים, ול-B.A רב תחומי במדעי החברה ומדעי החיים שעמד על 404 ו-415 בהתאמה.

הכי נפוץ- מדעי החברה (צ' - shutterstock)
הכי נפוץ- מדעי החברה (צ' - shutterstock)

הנשים מובילות
בשנת תשע"א (2010-11) הגיל הממוצע של הסטודנטים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך היה 25.1 שנים. הגיל הממוצע של סטודנטים שלמדו לקראת תואר שני היה 30.7 שנים והגיל הממוצע של הסטודנטים לתואר שלישי עמד על 33.7שנים.

ניתן לראות גם כי מתוך שיעור הנכנסים להשכלה גבוהה מקרב מסיימי התיכון בישראל, מספרן של הנשים גבוה יותר לעומת גברים (66% לעומת 53% בהתאמה). בהתאם לכך, מעל למחצית מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"א במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים (56.5%), והן היוו רוב בכל התארים: נשים היו 55.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 59.2% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.4% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-76.9% מהלומדים לקראת תעודה.

מהוות את הרוב בכל התארים (צ' - shutterstock)
מהוות את הרוב בכל התארים (צ' - shutterstock)

עלייה בשיעור הלומדים לתואר שני
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי במהלך שני העשורים האחרונים, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתהליך התרחבות. לשם השוואה, בשנת הלימודים תש"ן (1989-90) היו בארץ 21 מוסדות אקדמיים במסגרתם למדו 88.8 אלף סטודנטים. בשנת הלימודים האחרונה, תשע"א (2010-11), היו 66 מוסדות בהם למדו 297.8 אלף סטודנטים (כולל 46 אלף סטודנטים שלומדים באוניברסיטה הפתוחה). מדובר בשיעור גידול שנתי ממוצע של 5.9%, שנובע בעיקר מפתיחת מכללות אקדמיות בשנות ה-90 וה-2000. מתוך 67 מוסדות אקדמיים בשנת תשע"ב ישנם 7 אוניברסיטאות, 1 אוניברסיטה פתוחה, 36 מכללות אקדמיות ו-23 מכללות אקדמיות לחינוך.

למרות התרחבות המערכת, בשנה האחרונה נעצרה מגמת העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון. לעומתה, ניתן לראות עלייה במספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני.

עלייה נוספת ניתן לראות בשיעור הנכנסים ללימודי תואר ראשון בישראל שהינו 60% מקרב מסיימי התיכון. מדובר בשיעור גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 (48%) וכזה שדומה לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה-OECD (59%).

עלייה במספר הסטודנטים לתואר שני (צ' - shutterstock)
עלייה במספר הסטודנטים לתואר שני (צ' - shutterstock)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי