תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בישראל הם מדעי החברה, ניהול ומשפטים. 46% מכלל הסטודנטים למדו אחד מן המקצועות הללו בשנת 2009, וזהו השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה- OECD (למעט טורקיה). ביתר מדינות ה-OECD רק כשליש (34.6%) מהסטודנטים לומדים בתחומים אלו, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו בסוף חודש נובמבר.
באוניברסיטאות, המקצועות בעלי הביקוש הרב ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד, היו ארכיטקטורה, רפואה ורפואת שיניים. על כל סטודנט שהתקבל למקצועות אלו היו כ-4 מועמדים נוספים. לעומת זאת, במדעי הרוח הכלליים ובלימודים כלליים במדעי החברה כמעט כל המועמדים התקבלו. גם במכללות האקדמיות, ארכיטקטורה ובינוי ערים היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד.
המקצוע האוניברסיטאי בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר הוא רפואה, והוא עמד על 742 נקודות. בקרב המכללות האקדמיות המקצוע בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה הפרעות בתקשורת, והציון הממוצע בו עמד על 665 נקודות.
הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים ללימודים כלליים, ול-B.A רב תחומי במדעי החברה ומדעי החיים שעמד על 404 ו-415 בהתאמה.
ניתן לראות גם כי מתוך שיעור הנכנסים להשכלה גבוהה מקרב מסיימי התיכון בישראל, מספרן של הנשים גבוה יותר לעומת גברים (66% לעומת 53% בהתאמה). בהתאם לכך, מעל למחצית מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"א במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים (56.5%), והן היוו רוב בכל התארים: נשים היו 55.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 59.2% מהלומדים לקראת תואר שני, 52.4% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-76.9% מהלומדים לקראת תעודה.
למרות התרחבות המערכת, בשנה האחרונה נעצרה מגמת העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון. לעומתה, ניתן לראות עלייה במספר הסטודנטים הלומדים לתואר שני.
עלייה נוספת ניתן לראות בשיעור הנכנסים ללימודי תואר ראשון בישראל שהינו 60% מקרב מסיימי התיכון. מדובר בשיעור גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 (48%) וכזה שדומה לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה-OECD (59%).
