אין לנו מכונת כביסה. אי לכך ובהתאם לזאת אני לוקחת כל שבוע את הכביסה הביתה בתיק די כבד וגדול, שעובר את כל הבידוק הביטחוני של התחנה המרכזית בירושלים בימי שישי, את קו האוטובוס המפוצץ לעייפה עד למרכז ומשם את הרכבת עד לבית ההורים שבו מרכך הכביסה זורם כמו מים. את המצעים אני לוקחת פעם בשבועיים, טוב נו, אני לא מתביישת להודות ששלושה, והתענוג הכי גדול הוא לראות את המאבטחים מפשפשים בין הציפות המטונפות רק כדי לדלות איזה זוג תחתוני תחרה משומשים, במקום כדורי אקדח שבטוח מוחבאים אצלי בין כל הבד.
זה לא שאין לי מכונת כביסה בקרבת מקום בירושלים. אני פשוט מעדיפה להתפנק. יש מכבסה אחת בתשלום ממש מתחת לבית שלנו. היא מסריחה בטירוף וצריך לשבת שם ולחכות שעתיים וחצי עד שהמכונה והמייבש מסיימים את כל הסיבובים והסחיטות, או עד שיעבור איזה אנס מהשכונה הסמוכה בשעת לילה מאוחרת ויחליט לבדוק באיזו אבקת כביסה אני משתמשת.
יש גם מכונות כביסה בכפר הסטודנטים אבל לשם צריך לסחוב את השק הכבד ברגל ובגשם. אז בכמה מאות מטרים האלו כל הכביסה כבר מספיקה לעבור שטיפה, סחיטה וטיפול פילינג מיוחד בבוץ אחרי שהשק בדרך כלל נופל לי ומתגלגל בכל המדרגות שבכניסה.
השבוע השותף שלי יצא בהצהרה, "מצאתי דרך להשיג מכונת כביסה במצב פצצה מחבר שלי שרוצה להיפטר ממנה". ישר נהייתי חשדנית למה ההוא רוצה להיפטר ממכונת כביסה? מה לא בסדר בה? זה לא בדיוק גרביים שמחליפים וזורקים כל שנייה. בתגובה השותף הצדיק את החבר וטען שהוא החליט לשדרג. אה, כי המכונה הבאה שלו הולכת להיות מכונת סופר-טורבו בין כוכבית, שעושה כביסה בלייזר או משהו.
בסוף הוא הביא את המכונה המשומשת, וכמה מפתיע, הוא שכח למדוד את הרוחב שלה. אז רק כשהוא העלה אותה לקומה השלישית וניסה להכניס אותה לחדר האמבטיה, הוא גילה שהיא לא עוברת בדלת. הבחור הנחוש לא התייאש, הבריג החוצה את כל הברגים, פירק את המכונה, והעביר את החתיכות הלא מזוהות אל תוך החדר. רק חבל שהמכונה לא מאיקאה כי הוראות הרכבה הוא לא מצא, והוא בזבז עוד שלוש שעות מול החלקים, עומד ובוהה בהם, מדי פעם מגרד בפדחת, בתקווה שהם ירכיבו את עצמם בחזרה.
אחרי שחבר גבר-גבר הגיע לעזרתו, הם הרכיבו את הלגו-מכונה הזה ביחד והחליטו לנסות לחבר אותה לברז היציאה של המים. בלי חבר טלפוני, בלי אינסטלטור מהרחוב. לבד. כמובן שכשחזרתי הביתה הדירה הייתה מוצפת מים, כי הצינור שבברז התפוצץ. "אני לא מבין מה קרה", הוא גמגם, "רק ניסינו בעדינות למשוך קצת מפה וקצת משם". כוסית לעד יישאר כוסית והשותף שלי, הוא ממש לא יכול לסחוב את הטייפקאסט שמצריך חריץ מאחור.
אז לא רק שעכשיו תקוע לנו בלוק בלתי שימושי בעליל באמצע האמבטיה עדיין צריך לקחת כביסה הביתה, ובנוסף להכל, הפעם הכמות היא כפולה בגלל כל המגבות והסמרטוטים שהיינו צריכים להספיג בהם את המים מההצפה. בסוף גם נפרדנו מכמה מאות שקלים שהועברו לשיפוצניק שבא לתקן את הנזק על חשבוננו, כי בעלת הבית אמרה שזה נזק ישיר שאנחנו גרמנו כשלא הסכמנו להביא אינסטלטור, ולא בלאי מצטבר של הדירה. לפחות הבלוק הלבן הזה משמש אותי זמנית כמדף לשמפו, המרכך והסבון. אני קצת מקווה כרגע שהיא לא תעבוד גם כשנחבר אותה, כי אז נצטרך להזיז אותה לצד השני של החדר, קרוב אל הברז, ואז איך אני אוכל פשוט להושיט יד מתוך המקלחת ולהגיע לסבון הפנים הנהדר שלי?
