"סטטיסטיקה ושיטות מחקר היו עבורי הקורסים הקשים ביותר בתואר" מודה בכנות דנה (24), סטודנטית בשנתה האחרונה לתואר במדעי המדינה מאוניברסיטת תל אביב, והיא כמובן לא לבד. החשש של סטודנטים רבים מפני קורסים שכוללים יסודות מתחום המתמטיקה ידוע ומוכר גם למרצים.
אך מה הפלא בעצם? רמת המתמטיקה של תלמידי התיכון בישראל נמצאת כבר מספר שנים בשפל. תוצאות מבחני PISA של 2010 מראים שרמת ההישגים של תלמידי ישראל נמצאת בתחתית העולם המערבי, והממוצע הישראלי נמוך מן הממוצע של כל אחת מ-25 מדינות ה-OECD הרלוונטיות. "אין ספק שהרמה המתמטית הנמוכה של סטודנטים באוניברסיטה נובעת מהרמה בתיכון ואפילו בבית הספר היסודי" אומר פרופ' יצחק גלבוע, מן החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב. גלבוע טוען כי כאשר "מאפשרים לאנשים ללמוד דברים שונים ושמים את כל סוגי הידע על אותה רמה, סוגי הידע הבסיסיים יותר (כמו המתמטיקה- א"ג) נפגעים".
דזירה סמית' (19) סיימה את לימודיה בתיכון בחודש יוני האחרון, כשציוניה נעו סביב ממוצע של 90, לדבריה. בחודש ספטמבר נרשמה סמית' לקולג' הקהילתי "לה-גוורדיה" בקווינס שבניו יורק, שם גילתה שתעודת בגרות פשוט אינה מספיקה. היא נכשלה בשלושת מבחני המיון הפנימיים בקולג', וכעת היא לוקחת קורסי תיקון וחזרה בקריאה, כתיבה ומתמטיקה.
כמו סמית' ישנם עוד סטודנטים רבים. ניקיטה תומס, שלמדה בתיכון אחר בעיר ונמצאת גם היא באותה סיטואציה אמרה לכתב הניו יורק טיימס כי לדעתה "המיקוד העיקרי בתיכון הוא לגרום לך לסיים, כי זה גורם לבית הספר להיראות טוב. לכן אין משמעות אמיתית להצלחה במבחני הבגרות".
בניו יורק, העלייה באחוזי הזכאות לבגרות (61% ביוני האחרון לעומת 46.5% ב-2005) הפכה זה מכבר לאחת מגאוותיו העיקריות של ראש העירייה, מייקל בלומברג. אולם כאשר בוחנים את אותה עלייה לצד אחוז הבוגרים הזקוקים לקורסי תיקון וחזרה בשלושת המקצועות המרכזיים (קריאה, כתיבה ומתמטיקה) בראשית לימודיהם באחת המכללות העירוניות של ניו יורק, הנתונים כבר הרבה פחות מרשימים, 22.6% ב-2010 לעומת 15.4% ב-2005.
בארץ, נראה שניסיונות לשיפור המצב מתרכזים בעיקר בשנות התיכון, מתוך תקווה שהסטודנטים העתידיים יגיעו מוכנים יותר לאוניברסיטה. יוזמה אחת, שהוכרזה בשבוע שעבר, מספרת על סטודנטים לתואר שני ודוקטורנטים מתחומי המדעים שצפויים להפוך למורי תיכון במשרה חלקית, ולהכין תלמידים לבגרויות, תמורות מלגות לימודים נדיבות.
יוזמה נוספת שמסעירה לאחרונה את עולם האקדמיה ובעיקר את אנשי החינוך והרוח (שכבר חתמו על עצומה המתנגדת למהלך), היא שינוי האופן בו מחשבות האוניברסיטאות את ציוניהם של בוגרי תיכון המבקשים להתקבל ללימודים אקדמיים. כיום ישנם מעל ל-100 מקצועות שיכולים תלמידי תיכון ללמוד ברמה מוגברת ולקבל עליהם בונוס של 25 נקודות בכניסה לאוניברסיטה. ועד ראשי האוניברסיטאות מקווה שהגדלת הבונוס על "מקצועות הליבה" בלבד: מתמטיקה, אנגלית, היסטוריה, ספרות, תנ"ך, פיזיקה, כימיה וביולוגיה, וייתכן שמקצועות טכנולוגיים נוספים, יעלה את אחוז הלומדים את המקצועות הללו וכן ישפר את הישגי התלמידים.
פרופ' גלבוע סבור גם הוא שמדובר ביוזמה מבורכת. "מדובר בתוכנית חיובית מאד" הוא אומר ומוסיף "אין ספק שצריך רמה גבוהה יותר של מתמטיקה כדי ללמוד כלכלה. אם היה ניתן הייתי ממליץ להוסיף לימודי מתמטיקה גם לשעות שכבר קיימות עבור הסטודנטים שלנו".
