לא תתקמצן - יש הטוענים שהקמצנות האקדמית היא נחלתם של חוגים מסוימים בלבד אבל אין ספק שכולנו נתקלים בה בשלב זה או אחר במהלך התואר. אז אם אתם מהסטודנטים הרציניים, כאלה עם נטייה להגיע לכל השיעורים ויכולות הקלדה מהירות ומעוררת הערצה, למה שלא תחלקו? יבוא יום וגם אתם תהיו חולים (לא עלינו) ותזדקקו נואשות לסיכום של שיעור שהפסדתם. אז בסדר, אנחנו לא אומרים שצריך תמיד לתת הכל לכולם אבל בינינו, לא היה הרבה יותר נעים במסדרונות הפקולטה עם קצת יותר עזרה הדדית? המוטו שלנו - סטודנטים הם אמנם ציבור עני בכסף אך עשיר בלב.
לא תיקח דברים קשה אחד הדברים שהכי כדאי לפתח לאורך התואר הוא "שכנוע עצמי". בקצת יותר מילים קוראים לזה "היה לי מבחן פשוט מעולה והתחלתי ללמוד רק אתמול בלילה!". היי, אומרים שמחשבה בוראת מציאות קיימת, מי אנחנו שנפקפק.
לא תאכל בשיעור - מדובר בנושא שנוי במחלוקת בקרב ציבור הסטודנטים אבל אנחנו כאן כדי לנקוט עמדה ולבקש, אם יש לכם סנדויץ' ענק, נוטף רוטב וריח של שום, הראו קצת חביבות כלפי 250 הסטודנטים האחרים בכיתה ואל תאכלו אותו דווקא בזמן השיעור. לא נהיה איתכם נוקשים כמו רוב המרצים, שיש ביניהם כאלה שוודאי יטענו שכללי הנימוס מחייבים, רק נבקש שתדבקו בהיגיון הבריא- חטיף אנרגיה- כן, סלט- כנראה שלא, סנדויץ' טונה ממש לא.
לא תציק למרצה - שלא תבינו לא נכון, אנחנו הכי בעד לשאול את השאלות הקשות ולפתח דיון ער על מהות הקיום האנושי, אבל כל דבר בעיתו. או במילים אחרות, אם המרצה כבר חורג מזמן השיעור ולכולנו ברור שהפסקה לא תהיה כאן היום, כנראה שזה לא הזמן להפנות אליו את השאלה שלכם, גם אם חיכיתם איתה מתחילת ההרצאה. טיפ שלנו - גשו אליו בסוף או שילחו לו מייל לאחר השיעור. גם תרמתם לסביבתכם עוד דקת סיגריה וגם הבטחתם מקום ברשימת הפייבוריטים של המרצה.
לא תלכלך - מדובר בחוק די בנאלי אולי וכזה שבהחלט מתאים למקומות נוספים מלבד הקמפוס, אבל היינו חייבים להזכיר אותו גם כאן כי חברים, המצב קשה. כולנו אנשים בוגרים, כולנו אקדמאים (ומרגישים מאד טוב עם זה), אז בחייאת, למה אנחנו ממשיכים לזרוק את בדלי הסיגריה על הדשא? ולמה השירותים תמיד נראים כמו אחרי מלחמה? תרומה קטנה של כל אחד ואחת מאיתנו באמת יעשו את ההבדל, ותהיו בטוחים שגם כדור הארץ יודה לכם על כך.
לא תצלם או תדפיס עמוד חד-צדדי - אם כבר התחלנו בנושא האקולוגי, הרשו לנו לקחת אתכם צעד קדימה, אחרי הכל אתם כבר ילדים גדולים. כאן לא מדובר בדרישה אלא פשוט בבקשה קטנה, תחשבו רגע לפני שאתם מצלמים את כל הספר, אולי פשוט תשאילו אותו ותקראו ממנו? ולפני שאתם מדפיסים מאמר שהוא לשימושכם הפרטי בלבד, אנא כוונו את המדפסת על הדפסה דו-צדדית. המרצים שלכם לעיתים עדיין כלואים בתקופות חשוכות יותר וכך גם הספרייה (כי למה בעצם אי אפשר למצוא את כל המאמרים און ליין?!) אבל אומרים שכל המהפכות מתחילות בסטודנטים לא? אז קדימה לעבר המהפכה הירוקה.
לא תהיה מנוכר- לסיום, הכלל החשוב ביותר, כזה שבאמת טומן בחובו את כל מה שאמרנו עד כה, תהיו חביבים. יש קמפוסים שידועים יותר ויש שפחות כמקומות שלא תמיד הכי נעים להיות בהם (כן אוניברסיטת תל אביב, אנחנו מדברים עליך). אבל האמת היא שמי שקובע הם האנשים. אם תרצו למצוא אנשים טובים- תמצאו אותם. כל מה שזה דורש מכם זה להיכנס למצב הרוח המתאים ולצאת קצת מחוץ לבועה.
