האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לימודי און-ליין: יותר מתואר וירטואלי?

תואר מלא און-ליין הוא רעיון שמתחמם על אש קטנה בישראל, בעוד שבחו"ל זה מוכיח את עצמו. כיצד עובדת הלמידה בעזרת הרשת ומה הסבירות שבשנים הקרובות הסטודנט הישראלי יזכה ללמוד דרך האינטרנט איך להיות רופא או רואה חשבון?

עדי בילו | 03-10-2012 08:15:00

סטודנט יכול לשבת על האינטרנט שעות. הוא יגלוש בפייסבוק, יפתח עוד עמוד חדשות כדי לבדוק אם קרה משהו במדינה הבוערת הזו, וגם המייל שלו יהיה מחובר תמידית. אבל האם הוא יוכל לקרוא כמויות של מאמרים, לצפות בשיעורים מוקלטים ולהישאר מרוכז לאורך אותה כמות זמן?
רכישת תואר בעזרת ישיבה מול צג המחשב, היא תופעה מתרחבת, והיום, יותר מתמיד, היא מעמידה בסימן שאלה את הצורך במרצה וכיתה. אבל האם תואר שכזה באמת שווה ערך לתואר רגיל? ובהנחה שרמת הלימוד שהוא מציע גבוהה ונאותה, האם אלמנטים כמו התמדה ומעקב עצמי אחר חומר הלימוד, הגשת עבודות ומבחנים מרחוק, יכולים בכלל להתאים לסטודנט הישראלי המצוי?

מלבד האוניברסיטה הפתוחה (או"פ), אין בארץ יותר מידי מוסדות שמתהדרים באופציה של קורסים מלאים מתוקשבים. בחו"ל, לעומת זאת, אוניברסיטאות יוקרתיות מריצות תוכניות לימוד לתואר ראשון, תואר שני ואפילו דוקטורט באופן מלא באינטרנט. בהתאם לכך, בעולם ישנם גם מוסדות ללימודים גבוהים בהם מתקיימת שיטה משולבת - חלק מן הקורסים ניתנים לסטודנטים און ליין, וחלקם מועברים בשיטה הרגילה, של מרצה-שיעור וכיתה.

לא צריך יותר לשבת מול הלוח בכיתה (צ' - shutterstock)
לא צריך יותר לשבת מול הלוח בכיתה (צ' - shutterstock)

העתקתם? התוכנה תעלה עליכם
באוניברסיטה ללימודים טכניים בפומונה שבקליפורניה (California Polytechnic University Pomona), השיטה היא משולבת. פרופסור מארק מסקין המעביר קורסים בנושאי תזונה בתואר און-ליין מספר כי רוב חומר הלימוד נמצא באינטרנט: "מאמרים, כתבי עת, קישורים למידע העשרתי, הכל יש ובשפע. יחד עם זה אנחנו משלבים שיעורים מוקלטים שמועלים לרשת והסטודנט יכול לצפות בהם מתי שהוא רוצה. בנוסף, בכל קורס מופעל פורום דיונים אינטרנטי בו הסטודנטים צריכים להתייחס לנקודות שעלו בשיעור הוידיאו, להגיב לפוסטים שלי ולהגיב זה לזה".

הכל טוב ויפה, אבל עדיין יש כמה בעיות שצריך לפתור בתוכנית האב הזאת. למשל, כיצד ניתן לבחון אמינות של סטודנט, או לחילופין העתקה, שהרי אף אחד לא מבטיח למרצה שמי שיושב מצידו השני של מסך המחשב בזמן הבחינה הוא אכן אותו סטודנט. "הייתי מודאג בהתחלה מההעתקות, רמאויות ופלגיאט", מספר פרופ' מסקין, "אבל בעזרת טכנולוגיות שפותחו בדיוק למטרות אלו אפשר לעקוב אחרי הדברים די בקלות יחסית. למשל, בשביל לבחון את הסטודנטים אנחנו משתמשים במערכת בחינות אלקטרונית, שבתוכה ישנו מאגר עצום של מאות שאלות, ומתוכה כל סטודנט מגריל 30 שאלות שונות שמסודרות בסדר רנדומלי במבחן מוגבל בזמן. זה מונע דרגה מסוימת של העתקה".

באותו אופן משתמשות האוניברסיטאות און ליין בתוכנות להגשת עבודות אשר סורקות את תוכן העבודה, ובודקות כפילויות בין עבודות של סטודנטים שונים. עדיין יש חשש להעתקות ולא מעט סטודנטים נתפסים ונכשלים בקורסים בשל כך, ויותר מזה, אף אחת מן הטכנולוגיות שבשימוש כרגע, לא יכולה להבטיח את זהותו של האדם מצידו השני של המסך.

"אין ספק שהמרצה מרגיש בודד יותר כשהוא לא יודע מיהו אותו סטודנט בקצה האחר, ואני עדיין מרגיש שרוב הסטודנטים סופגים את החומר טוב יותר במפגש פנים אל פנים", אומר פרופסור מסקין, "וזה קשור לא רק לדברים שיותר קשה להעביר ברשת, אלא גם למחויבות ולמוטיבציה ללימודים, לדחיפה שלפעמים סטודנטים זקוקים לה. אין דרך לחפות על החסר שיוצרת הרשת ביחסי מרצה-סטודנט".

בהיעדר מרצה שיחזיק לסטודנט את היד, מה באמת קורה עם אחוזי ההצלחה? "בסופו של דבר רק הסטודנטים האיכותיים ביותר מסוגלים לעמוד בתוכנית של תואר שלם און-ליין. זה מצריך הכנה מנטאלית וזה קשור גם להרגלי למידה, אבל זה מדהים שאין אמצע", מסביר פרופ' מסקין, "בשיעורים שלי אפשר לראות עקומת ציונים בצורת פרבולה 'מחייכת' – יש 40% שמצטיינים עם ציונים של A ו-B, ויש הרבה נכשלים, אבל בינוניים יש אולי רק 5%".

אולי יותר קל להעתיק און-ליין? (צ' - shutterstock)
אולי יותר קל להעתיק און-ליין? (צ' - shutterstock)

"לימודי און-ליין מתאימים לישראל"
השיטה בשלוחה האינטרנטית של אוניברסיטת פיניקס (Phoenix University Online) דומה לזו בקליפורניה, רק שכאן מובטחת תוכנית שלמה המנגישה את כל התואר און-ליין. כל הספירה הלימודית מתרחשת ברשת, ולסטודנט יש בחירה כמעט מוחלטת באשר לתקופת התוכנית. "סטודנט יכול לקחת קורס אחד בסמסטר או עשרה, והמבנה של התואר בנוי כך שאין סמסטרים מוגדרים ואפילו לא לוח שנה אקדמי", מסביר צ'אד כריסטיאן, מנהל קשרי החוץ של האוניברסיטה.

הגמישות בבחירת הקורסים גורמת למוחות בחו"ל לחשוב ששיטת האון-ליין תתאים מאוד לסטודנט הישראלי. "הרבה מהאוכלוסייה שחיה במדינה שלכם", מסביר את עצמו פרופ' מסקין, "לא יכולה להרשות לעצמה להקדיש שלוש שנים ללימודים נטו, רבים צריכים לשלב עבודה וחיי משפחה בתוך כך, ולכן הגמישות שהתארים האלו מציעים קורצת.

"בנוסף, אני חושב שאנשים בישראל מגיעים ללימודים גבוהים מוכנים יותר ועם מוטיבציה גבוהה יותר, כי הם אחרי התאווררות של כמה שנים בצבא ובטיול הגדול, והם יודעים יותר טוב מה הם רוצים. זאת בניגוד לסטודנטים אמריקאים – ילדים שנשלפו מהתיכון ישירות אל האקדמיה, שלרוב הם חסרי מוטיבציה כי הם עדיין לא יודעים מה הם מחפשים ומה מעניין אותם לעשות".

לעבור על השיעור מתי שתרצו וכמה פעמים שתרצו (צ' - shutterstock)
לעבור על השיעור מתי שתרצו וכמה פעמים שתרצו (צ' - shutterstock)

לא אלחוטית לגמרי
האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד היחיד בארץ שעובד בפורמט מתוקשב דומה, ומוכר על ידי המל"ג. שוני ניכר בין התוכנית שמפעילה הפתוחה לבין אלו שרצות בחו"ל, הוא דרישת המוסד מן הסטודנטים להגיע למרכזים שונים ברחבי הארץ על מנת להיבחן, בעוד בארה"ב כאמור, אפילו המבחנים נעשים און-ליין.

מנתוני האוניברסיטה הפתוחה עולה כי בכל שנות פעילותה (מעל ל-35 שנה) סיימו את לימודיהם כ-30,000 בוגרים בסך הכל. מה עוד, שזמן הצפייה הממוצע לסטודנט בסמסטר, בשיעורים המוקלטים, עומד על 8.2 שעות, זמן המקביל לנוכחות בארבעה שיעורים בודדים באוניברסיטה. רבים מן הסטודנטים בוחרים להיעזר באופציה הנוחה של מפגשי הנחייה שמציעה האו"פ, משמע הם מקבלים כלי עזר המזכיר את המפגש הפרונטאלי עם מרצה בכיתה.

"אי אפשר ללמוד שחייה בהתכתבות"
למרות הרצון ליצור מערכות חינוך מתקדמות בישראל, וכן הנטייה להעתיק ולשכתב כל דבר אמריקאי, עדיין לא ברור אם אופציית הלימודים און-ליין תתפוס את האקדמיה הישראלית. ככל הנראה כרגע, מוסדות הלימוד הנחשבים ביותר, לא ממהרים לשום מקום.

ראש ביה"ס לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' רפי נחמיאס, העומד בראש מיזם האוניברסיטה לשילוב האינטרנט בהוראה האקדמית Virtual TAU, מציין כי הצלחת התוכנית תלויה באיכותה וברמת ההשקעה בה. "בכלל, ברמה העקרונית לתלמידים בכלל, ובארץ בפרט, לא קל להיות מרוחקים מהמרצה, צריך הרבה יותר משמעת עצמית. אפילו האו"פ, שהיתרון הגדול שלה הוא לימוד עצמאי, פתחה מסגרות הנחייה שמאוד פופולאריות בקרב התלמידים שלה, גם אלו שלומדים עצמאית".

"אני מאוד מעריך 'בלנדד לרנינג', קצת מזה וקצת מזה", ממשיך נחמיאס. "לא מטרידה אותי סוגיית הגשת העבודות באינטרנט, זה אנומלי, מה שכן, הבעיה האמיתית היא שבמסגרות כמו תואר שני צריך להשקיע הרבה מאוד זמן, בחלקו באוניברסיטה או במכללה, וחלקו בבית. האם סטודנט מסוגל לאסוף את עצמו ולבנות לעצמו מסגרת שכולה עשייה מהבית? לימודים און-ליין יתאימו יותר לקורסים קצרים ופחות לתוכנית של תואר שלם".

גם רקטור קשרי החוץ באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' עודד נבון, מסכים עם הגישה המשולבת: " אני מודע לעובדה שיש אוניברסיטאות כאלו בחו"ל אבל אני לא חושב שתואר כזה משתווה לתואר רגיל, אפילו האוניברסיטה הפתוחה הגיעה למסקנה שהיא צריכה קשר ישיר עם הסטודנטים ופתחה מרכזים ברחבי הארץ. תוכנית משולבת יכולה לעבוד בארץ, אבל אני לא מאמין שאפשר ללמוד שחייה בהתכתבות. יותר מכך, אני מאמין שיש דברים שקשה להעביר און-ליין, כמו אפשרות לפיתוח דיון כן ואמיתי, או לעשות סמינר דרך הרשת".

באוניברסיטת חיפה מסתכלים קדימה באופטימיות, מתוך הבנה שאי אפשר לעצור את התקדמות הטכנולוגיה, אבל עדיין יש סייגים בנושא. "המגמה של למידה מרחוק הולכת ומתפשטת ואין לי בעיה איתה, להיפך", אומר נשיא האוניברסיטה, פרופ' אהרון בן זאב, "אבל אני עדיין לא חושב שגישה שתחליף לחלוטין את ההוראה הפרונטאלית היא טובה, כי יש הרבה במגע הישיר בין סטודנט למרצה. אני בעד שילוב של הוראה פרונטאלית והוראה מרחוק".

האם תואר שנלמד כולו און ליין הוא שווה ערך לתואר רגיל? "אני לא חושב. התוכניות שקיימות כרגע הן לא ברמה הגבוהה ביותר", עונה בן זאב.

במל"ג לא מעוניינים להתייחס לתופעה, משום שהנושא נמצא בבחינה כרגע, כרעיון מאוד ראשוני שנדון בישיבות.

סקפטיות ובעיות נשירה
גם מוסדות לימוד קטנים יותר שפועלים בישראל בפורמט האינטרנטי בלבד, בדיוק כמו בחו"ל, מודים די בקלות שיש בעיה עם השוק הישראלי. במוסד D-college, המחבר בין סטודנטים בארץ ובעולם לבין אוניברסיטאות מעבר לים, בעזרת ממשק של לימודים און-ליין במוסדות המאפשרים זאת, מסכימים כי התוכנית לא כל כך מתאימה לישראלים. "זה מתאים ל-5% מכלל הלומדים בארץ. במיוחד לאנשים שמנסים להתקבל לדוקטורט, ולא מצליחים לעשות את זה באחד המוסדות הקיימים כאן", מציין ד"ר רוני דויטש, יועץ אקדמי במוסד. "לאנשים שרוצים ללמוד ולהישאר כאן, זה לא פתרון כל כך טוב, כי לנפק את כל האישורים על השכלתם מן המוסד בו למדו זה בלגן".

ב-D-college מציינים כי 20% לא מסיימים את הלימודים, הם פורשים בדרך כלל בסוף שנת הלימודים הראשונה, לאחר שהם לא מצליחים להתמיד, מה שמאשש את הטענה של המתנגדים הגורסים כי לימודי און-ליין לא מתאימים לכל אחד.

כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי