מחנכים אותנו לא להתפשר בחיים, במיוחד לא על לימודים. כל סטודנט רוצה להתקבל לתוכנית הכי טובה, להצטיין, אולי לזכות גם במלגה על הדרך ולזקוף לזכותו שורה שווה במיוחד בקורות החיים שמעידה על צליחת מסלול לימודים של תואר או תעודה במוסד מוכר ומכובד.
על הרעיון הזה כיוון קמפיין שיצא אל השוק לפני מספר שבועות, שכותרתו הייתה "מכללת פשרה כי אפשרות שנייה זה לא נורא". בקמפיין מוצגים סטודנטים בצורה גרוטסקית ומגחיכה כאשר הם מודים כי התפשרו ובחרו בלית ברירה במוסד לימודים שהיה מוכן לקבל אותם לאור נתוניהם ההישגיים.
הקמפיין שווק חזק בפרסומות בטלוויזיה ובתשדירי רדיו, ומשרד הפרסום שעמד מאחוריו אכן הצליח ליצור טיזר שתפס את תשומת הלב וגרר הרמת גבה. כאילו, באמת? זה הפרסום? הם אמיתיים ומי זו בכלל מכללת פשרה?
שבוע של קמפיין הספיק כדי לגלות שמי כי מי שעומד מאחוריו הוא מכון הפסיכומטרי של יואל גבע, אולם גם שבוע של קמפיין הספיק בשביל להעלות את חמתן של מיטב המכללות בארץ.
מוסדות לימוד רבים בארץ, גם אלו הנחשבים ביותר ובעלי המוניטין השווה ערך לאוניברסיטאות, התעטפו בשתיקה, אולי מפני שחשבו שאם יפתחו את הפה, יהיה זה כמו להודות באמיתות הקמפיין ובתחושות שהוא יצר אצלם. רובן סירבו להשתתף בכתבה והעדיפו להתעטף בשתיקה רועמת ובאמירה החותכת "אנחנו לא מעוניינים להגיב על הנושא".
מן המכללה למנהל נמסרה תגובה בסגנון "אין לנו עניין להגיב בנושא", וכך גם במכללת תל אביב יפו נאמר כי "זו הדרך שלהם לפרסם את עצמם, הם עומדים מאחוריה לטוב ולרע, וזה לא דבק בנו ולא קשור אלינו. אין לנו תגובה בנושא". תגובות דומות נמסרו גם מהמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, בית ברל ומכללת גליל מערבי.
תגובת מכללת תל-חי לקמפיין מתומצתת כולה לאמירה שהם מבחינתם לא שינו דבר בקמפיין המתוכנן שלהם ולא מוצאים לנכון ולהתייחס לקמפיין מסוג זה של יואל גבע. עוד הם מוסיפים כי "המכללה האקדמית תל-חי נחשבת לאחד המוסדות האקדמיים המובילים בישראל ומי שמגיע ללמוד אצלנו בא מתוך בחירה אחרי שמצא את תחום הלימודים בו החליט להתמקד לבניית הקריירה שלו.
אין מה לדבר בכלל על מכוני פסיכומטרי אחרים, מתחרים מושבעים של יואל גבע, שממש נמנעו מלספק תגובה. ב"קידום" נאלמו אל מול הקמפיין וגם "smart!" לא היו מוכנים להגיב. ועדיין נדרשה תגובה הולמת אשר תסביר מה הקמפיין הזה עושה למערכת ההשכלה הגבוהה בארץ, לסטודנטים ה"רטרואקטיביים" שסיימו תארים מכובדים במכללות וכמובן איך נתפסות המכללות עתה בעיניהם של סטודנטים לעתיד.
כשיורדים לשורש העניין מבינים שיש כאן קרע הרבה יותר עמוק הנוגע לכל מערכת ההשכלה הגבוהה ולא רק לתחרות השטחית בין מכוני הפסיכומטרי שרוצים למשוך אליהם כמה שיותר תלמידים. לפי תמיר, "בקמפיין הזה יואל גבע למעשה ממשיך את הקו שהחל בו עמוס שפירא מאוניברסיטת תל אביב, בו הוא הודיע שהאוניברסיטה שלו עוברת לאמירה תקשורתית לפיה ישנו הבדל משמעותי לא בתואר עצמו אלא איפה למדת. וזה מבטל לחלוטין את ההישג האמיתי של הסטודנט בכל לימודיו וגם את הפוטנציאל שלו. זה מניח את המוסד על הכף ולא את תוכן התואר".
"ביואל גבע יודעים טוב מאוד שרבות מהמכללות הן אכן 'סקנד צ'ויס' ושלחלק מהחוגים סטודנטים אכן נרשמו כי הם לא התקבלו למקום אחר. אני מקבל תחרות ופרסומת על רקע איכות התוכנית האקדמית ואיכות סגל המרצים, אבל עשיית פרסומת שמבוססת על דעות קדומות ועל השיח הלא רשמי בסלון או בפאב זה לא ראוי ולא מכובד, בוודאי שלא לנישה של ההשכלה הגבוהה. אני לא בטוח שהקמפיין תורם למיתוג ההשכלה הגבוהה אלא להיפך גורר אותו לרמת שיווק מאוד לא רצינית ולשיח לא רציני", חותם את דבריו תמיר.
שמואל דברת, הדובר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, אמר בתחילה כי אין לו שום דבר נגד הקמפיין. "אנחנו מרוצים שמכריחים את הציבור לא להתפשר, וכמוסד אוניברסיטאי אנחנו לא נתפשר לא בסעיפי הקבלה ולא במבחנים. חשוב שסטודנטים יבינו שהם צריכים להשקיע כדי להגיע למקומות יוקרתיים. אנחנו בסופו של דבר לא יכולים להוציא אל השוק אנשי מקצוע לא טובים".
אך כאשר נשאל על הזווית שמציג הקמפיין לפיה גם סטודנטים שלמדו בעבר במכללות מחזיקים בידם תואר שהוא "סוג ב", אמר כי "ראוי לציין שיש גם בין המכללות מדרג, יש טובות יותר ויש כאלו שפחות, אך זה עוול לקרוא לכולן 'פשרה'.
"הפשרה האמיתית היא שאנשים לא הולכים אחרי העדיפות הראשונה שלהם בחיים, ומתפשרים בינם לבין עצמם, על מוסד לימודים שלא היה בראש סדר העדיפויות שלהם. לכל אחד יש פוטנציאל שהוא יכול לממש אבל לא תמיד אנחנו הולכים אחרי החלומות שלנו ומתפשרים בדרך", הוא מסביר.
"ב'יואל גבע' אנחנו חושבים שבכל מה שקשור ללימודים ממש לא כדאי לעשות קיצורי דרך מכיוון שזה יכול לקבוע מה תעשה ב-40 השנים הבאות של חייך. הקמפיין היה הומוריסטי, קליל ולא בא לשים ללעג אף אחד.
"כמובן שישנם מקרים של פקולטות יוקרתיות ומצוינות במכללות שלפעמים טובות לא פחות מאוניברסיטה. אני חושב שאין הפרדה או קו שתוחם בין האוניברסיטאות למכללות באיכות הרמה הפדגוגית. אולם ברור שישנם מוסדות אקדמיים שהם ברמה פדגוגית נמוכה מאחרים והדבר בא לידי ביטוי בכמה אופנים: ראשית ישנם תארים במוסדות לימוד אשר אינם מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה והתארים האלה בעייתיים במקרים רבים כאשר הסטודנט רוצה ללמוד לתואר שני. כמו כן תואר אקדמאי במוסד לימודים ברמה נמוכה יכול להוות מכשול בשוק העבודה התחרותי".
בסופו של דבר, אומרים ב'יואל גבע', גם הם מפנים סטודנטים לעתיד ללימודים במכללות בעלות שם ועם מוניטין מצוין. "יש לנו מערכת ייעוץ לימודים מתקדמת, הכוללת מכללות ואוניברסיטאות כאחד, שנותנת לתלמיד לראות את כל האפשרויות העומדות לפניו", מסביר גבע. "במקרים רבים יועצי הלימודים שלנו אף ממליצים לתלמידים ללמוד במכללות מסוימות".
