זה בדיוק הזמן הזה בשנה, שכולם נלחצים כי הם מקבלים מייל מהאוניברסיטה שהגיע הזמן להרכיב מערכת שעות. הראש שלכם עוד בים, בין הגלים, וזה במקרה הרע, כי במקרה הטוב אתם מטיילים כרגע באיזה יעד אקזוטי בחו"ל, בתקווה שלא בטורקיה, ולמי בכלל יש עכשיו כוח להתחיל לשרטט משבצות ולהכניס לתוכן קורסים שרק השם שלהם נשמע כמו המאמר הבא שלא תרצו לקרוא.
אבל אין מה לעשות צריך להתמודד עם הבעיה, ואשרי חברי המכללות שמקבלים מערכת שעות מוכנה מראש, בה כל השיעורים כבר קבועים כעוגנים והמקסימום שצריך לשבץ בסבך הזה הוא עוד קורס בחירה אחד קטנטן ולא מזיק.
לא משנה אם זה 'בידינג' או סתם הגרלה, זו התקופה בשנה שכולם מתחילים להילחץ כי אולי הם לא יקבלו בדיוק את מה שרצו, ואז הם ידפקו עם הקורס בשעה הדפוקה הזאת או עם המרצה החופר ההוא.
אז דוגרים על המערכת הממוחשבת ומנסים להחליט מה עדיף ומה הכי נכון, וכל זה עוד כשיש את התחושה שהשנה אולי כן תשקיעו בלימודים ובאמת תראו נוכחות בכל השיעורים. ספיר צור, אשר מתחילה אוטוטו שנה ג' של לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אומרת שהיא מעדיפה לדחוס את כל השיעורים בשלושה ימים, כדי שלא תצטרך לבוא לאוניברסיטה במיוחד יותר מדי פעמים, וכן בכדי לשלב בין הלימודים לעבודה. "אני באמת מעדיפה את זה דחוס, וזה לא ממש ברצף בסופו של דבר כי יש הפסקות, וגם לא באמת נכנסים לכל השיעורים, אז מצליחים לשרוד גם ימים ארוכים וזה לא כזה נורא".
"את הקורסים עצמם אני בוחרת על פי רמת העניין", אומרת צור, "ואני משתדלת לבחור קורסים שאני מכירה את המרצים שמעבירים אותם, משנים קודמות. שיקול נוסף שנכנס כאן הוא מה החברים לוקחים. יש לנו קבוצת חברות קבועה שמשתדלת לקחת את אותם קורסים תמיד כדי שנהיה ביחד".
פחות חשוב לה אם קורס מומלץ על ידי אחרים או לא, כי את מרבית המרצים היא כבר מכירה, אבל היא מקנה חשיבות רבה למטלות סוף הקורס, באם מדובר במבחן או בעבודת הגשה. "אני אעדיף קורס שבסוף שלו יש מבחן, כי זה פחות השקעה. לומדים בערך יומיים לפני וזהו, לא צריך ללכת לספריה, להוציא חומרים ולשבת לכתוב הכל. זה אולי לא השיקול הכי חשוב כי אני כן מונעת מרמת העניין של הקורס, אבל זה בהחלט משהו שאני אחשוב עליו", אומרת צור.
באופן כללי סטודנטים טוענים שקל תמיד להשיג חומר של קורסים משנים קודמות ולכן זה לא מהווה שיקול בבחירת קורסים, "אלא אם זה באמת קורס חדש בשנתון, ואז אני לא אקח אותו", אומרת צור.
ומה לגבי הסמינריון? כמות העבודה וההשקעה בקורס בסדר גודל כזה, לא תמיד שווה את ההתפשרות על שעות נוחות או על למידה עם חברים. אבל תדהר אומרת כי גם במקרה הזה היא בחרה את הקורסים לפי התאמה לשעות העבודה. "היה לי חשוב שזה לא ימנע ממני לעבוד, ועשיתי שניים, אז בסוף בחרתי אחד לפי רמת העניין ואת השני התאמתי לריכוז של ימי הלימודים".
שתי הסטודנטיות ציינו כי הן משתדלות לבחור קורסים עם מרצים לא קשוחים מדי, שלא קוטלים בציונים. "לפעמים אין אפשרות בחירה במרצה מסוים, כי הקורס הוא חובה, אבל אפשר לבחור את המתרגלים, לפי המלצות של אנשים משנים קודמות. זה ידוע איזה מתרגלים מכסים פערים של המרצה אם הוא לא ברור השיעור, ואיזה נותנים ציונים יותר טובים או מחמירים יותר. זה גם שיקול שבסופו של דבר גורם לי לסדר את המערכת בצורה מסוימת", אומרת תדהר.
