לאחר שלוש שנים שוחקות בתואר הראשון לפסיכולוגיה, נראה שזוהי רק ההתחלה. בדרך אל התואר הנכסף והיוקרתי בפסיכולוגיה קלינית, נאלצים המועמדים לעבור מסכת מייגעת של מבחנים כשבראשם מבחן המתא"ם מבחן לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, מבחני מיון מיוחדים של המוסדות, ראיונות אישיים וכדומה. בסופו של התהליך רק אחוז מועט מתוכם מצליח לעבור את מסלול הבחינות ולהתקבל ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה.
"הרבה מאד אנשים יכולים להיות קלינאים, לא צריך להיות גאון בשביל זה או שזה כזה מסובך, אבל אנחנו ניצבים בפני השאלה על האיקס מקומות שיש, איך בוחרים את האנשים. אין דרך מהימנה ותקפה לבחור יכולות קליניות ולכן זה די אמורפי", אומר פרופ' יאיר בר חיים, ראש מגמה קלינית ילד והחל מאוקטובר הקרוב, ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
"הכל עניין של ביקוש והיצע. מאותה סיבה שתנאי הקבלה לרפואה מאד קשים, ככה זה בפסיכולוגיה בתואר השני ובמיוחד במגמה הקלינית", מסביר פרופ' בר חיים. "סוג הלימודים דורש למידה בקבוצות קטנות ומשאבים. יש הרבה אנשים שרוצים להתקבל ויחסית מעט מקומות וזה מוביל למיון ובחירה של מי כן ומי לא. כש 250 סטודנטים מתחרים על 12 מקומות, מנסים לייצר קריטריונים אפשריים למדידה. אם היו משאבים אינסופיים, ייתכן שעוד אנשים היו יכולים ללמוד בהצלחה, אין כאן יומרה לומר שרק אלה שנבחרים יכולים לעשות את זה".
"המתא"ם אינו מנבא הצלחה מקצועית טיפולית, ואינו מתיימר לנבא אותה", אומרת ראש המגמה הקלינית באוניברסיטת בר אילן, ד"ר רבקה תובל-משיח, "הוא כן נמצא כמנבא טוב של רמת ההצלחה בלימודי התואר השני , וכך משתמשים בו".
פרופ' תובל-משיח מוסיפה כי "מי שמתקבל למסלול ההכשרה הקלינית, מיועד להתפתח כקלינאי -חוקר, כלומר, להיות בעל ידע מחקרי רב ומספק, שגם אם לא יהווה את עיקר הבחירה המקצועית, ישמש את הקלינאי כדי להבין התפתחויות מחקריות ועדכונים בספרות המחקרית, ויוכל לאפשר לו לחקור לצד התפתחותו הטיפולית". גם פרופ' בר חיים מצביע על מגמה דומה. "באוניברסיטת תל אביב הפן המחקרי הוא קריטי. זהו מוסד מחקרי בבסיסו. המודל הוא של קלינאי חוקר".
על אף שהוא מודע לצורך לייצר הפרדה בין המגמה המחקרית למגמה הטיפולית, פרופ' בר חיים מדגיש כי אוניברסיטת תל אביב תמשיך לשמור על הפן המחקרי, ואילו יתכן ובמכללות ילכו בעתיד לכיוון הטיפולי.
במכללת תל אביב-יפו, עם זאת, לא ממהרים להרים את הכפפה. לדברי ראש המגמה הקלינית של המכללה, פרופ' תמר קרון, "אין מקום להפרדה בין 'מעשי' ל'עיוני', שכן חשוב שתלמידי פסיכולוגיה קלינית וגם מקצועות יישומיים אחרים, יהיו בקיאים בחומר התיאורטי של פסיכולוגיה קלינית ושל פסיכולוגיה בכלל. יש חשיבות גדולה לכך שהמסיימים, לא כל שכן הפסיכולוגים בשדה, ידעו לקרוא מאמרים מקצועיים ולהתעדכן בכל מה שמתרחש בתחום שלהם".
היא מוסיפה, "אני מבינה את הצורך לתת יוקרה חברתית לבריאות הנפש, אבל יש תחושה שמנסים להכשיל בשביל לייצר את היוקרה, כל אוניברסיטה רוצה להתברג כבעלת השם הטוב ביותר. המערכת אטומה, אין הסתכלות פדגוגית על הכול. זה מתסכל, מקומם ולא עובד ככה במדינות אחרות".
