האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לדחות עד כמה שאפשר

המועד להגשת העבודה מתקרב ועוד לא כתבתם מילה. היה לכם את כל הזמן שבעולם, אבל תמיד מצאתם דברים הרבה יותר דחופים לעשות. דחיינים כרוניים, הגיע הזמן להתמודד ואל תגידו "אחר כך"

ענת קייזר | 17-07-2011 11:56:00

סביר להניח שהנטייה לדחות הייתה שם גם לפני שהתחלתם ללמוד. גם פעם כשלא התחשק לכם לנקות את הבית, מצאתם את עצמכם קוראים בשקיקה את מילון הסלנג השלם, אבל כשמדובר באקדמיה ובהגשת עבודות – התופעה חמורה ונפוצה הרבה יותר.

כשבועיים לפני שעדי (26), סטודנטית לשעבר באוניברסיטה העברית, הייתה צריכה להגיש את עבודת הסמינריון שלה, עוד לא הייתה לה מילה אחת כתובה. "לא ידעתי מה לעשות ומרוב לחץ התחלתי לכתוב בלי לקרוא חומר, שפכתי על הדף כל מה שאני יודעת, רק כדי לתת נפח לעבודה. שלושה ימים לפני, הבנתי שלא אספיק, התקשרתי למרצה ואמרתי שקרס לי המחשב והלך לי כל החומר. המרצה הסכים לתת לי ארכה של עשרה ימים, אבל גם בהם בקושי הספקתי. בסוף סיימתי ממש דקה לפני".

וזו לא הפעם היחידה שזה קרה לה. בפעם אחרת שבה סחבה את כתיבת העבודה לדקה התשעים "האבסתי את עצמי בריטלין ואני לא לוקחת בדרך כלל. הייתי ערה יומיים ברצף וכבר לא נשאר לי זמן, אבל הצלחתי לסיים ברגע האחרון".

שעון החול מתקתק! אולי ריטלין יציל אותי? (צ' - shutterstock)
שעון החול מתקתק! אולי ריטלין יציל אותי? (צ' - shutterstock)

אז למה בעצם זה קורה לנו?
ציפי קוברינסקי, מרצה ומאמנת אישית בנושא מוטיבציה ללקויי למידה והפרעות קשב, מסבירה "יש אנשים שכל דבר קטן מסיח את דעתם. הם מתיישבים לעשות אבל בפועל לא עושים כלום. העולם שלנו מלא גירויים וכל דבר קטן מסיח אותנו – הפייסבוק, הטלפון, המחשב. אנשים נגררים בקלות לעשות דברים שהם אוהבים וטובים בהם. כתיבת עבודה סמינריונית היא בדרך כלל לא משהו שאוהבים לעשות, אז הם נוטים להתחמק".

היא ממשיכה, "יש אנשים עם בעיות התארגנות ויש אנשים שחוו הרבה קשיים וכישלונות והם דוחים את ביצוען של המטלות כי לא נראה להם מציאותי שיצליחו לעשות אותן. יש גם אנשים פרפקציוניסטים, שלא מתיישבים לעשות כי לא בטוחים שזה ייצא מושלם. אחרי שבעבר דחינו לרגע האחרון ובסוף היה בסדר, אנחנו מתרגלים לדחות ומתקשים לשנות את ההרגלים הללו יותר מאוחר".

הדחיינות אופיינית במיוחד לאנשים עם הפרעות קשב וליקויי למידה "גם בגלל החשש התמידי מכישלון וגם מכיוון שחוסר הארגון וה"מוסחות" הגדולה הם הרבה פעמים חלק מהלקות. השיח הפנימי שלהם אומר שהם ישקיעו מאמץ אבל לא יצליחו וזה יוצר קיפאון".

רק עוד אס אם אס אחד ואני מתיישבת ללמוד (צ' - shutterstock)
רק עוד אס אם אס אחד ואני מתיישבת ללמוד (צ' - shutterstock)

אי אפשר לדחות יותר – תתמודדו
ההתמודדות מתחילה "ממודעות ומההבנה שזה לא מקדם אותי ואת מטרותיי".

פתרונות אפשריים שמציעה קוברינסקי הם "בקרה חיצונית, כדאי לקבוע עם חברים לכתוב יחד את העבודה. מומלץ להתארגן מראש, לעשות רשימת מטלות ולדרגן על פי סדר החשיבות והדחיפות שלהן. רצוי לעשות תכנית מסודרת לתקופה ובסופה לערוך ביקורת עצמית ולבחון מה הספקנו ומה לא".

גם "דד ליין מלאכותי עשוי לעזור. בגלל הידיעה שזה מלאכותי, צריך לעשות משהו שיגרום לך לעמוד בו בכל זאת, כמו לקבוע נסיעה לטיול שבוע – שבועיים לפני. ככה יש סיכוי לסיים שבועיים קודם ואם לא, אז לא קרה אסון. אם אתם לא מצליחים להתמודד לבד עם הבעיה, כדאי אפילו לפנות לטיפול".

מעניין כמה זמן אצליח להחזיק את הספר ככה? (צ' - shutterstock)
מעניין כמה זמן אצליח להחזיק את הספר ככה? (צ' - shutterstock)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי