חמישה סרטי סטודנטים, מטעם אוניברסיטת תל אביב, אשר חלקם כבר זכו בפרסים קודמים נבחרו להשתתף בתחרות הפסטיבל אשר מקבל מידי שנה למעלה מ-5000 הגשות. הסרטים, כולם כאחד מעלים קונפליקטים מעניינים ונוגעים, בין אם מדובר בהתעסקות בשולי החברה הישראלית, בפוליטיקה הרגישה, או בסצנות אמיתיות מהחיים ומדילמות של התבגרות.
הסרטים קצרים (אף סרט אינו עולה על 20 דקות), וכולם נעשו תחת ההגדרה של סרטי סטודנטים, כלומר ללא תקציב או הפקת ענק של מיליונים.
אחד הסרטים, "תסנים", מאת עילית זקצר, מספר את סיפורה של ילדה בדואית אשר רואה את אביה לראשונה מזה זמן רב. הסרט עוסק בתחושותיה ובהתרגשות הכרוכה במפגש, ועם כל אלו באילוצים שמקיפים אותה בעודה מתמודדת עם חוקי השבט המשפחתי השמרניים.
זו לא התחרות הראשונה של סרט זה, למעשה הוא כבר הוקרן בלמעלה מ-50 פסטיבלים, כאשר הוא אף זכה בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר בפסטיבל הנשים ברחובות. והוא לא היחיד שכבר הוכתר כהצלחה מתוך חמשת הסרטים שנבחרו להשתתף בפסטיבל גם הסרט "אווה עוזבת", של איה סומך כבר זכה בפרס ה'גראנד פרי' לסרט הקצר ופרס 'קאנאל פלוס' בפסטיבל מונפלייה.
סומך בחרה בסרטה לשתף את הצופים בסיפורו של בעל בית קפה אשר חוזר בתשובה, ונאבק לשמר את מערכת יחסיו עם אשתו, על אף המכשולים הנטווים בדרך, הנוצרים בשל יחסם השונה לדת.
סרט נוסף שמשתתף בפסטיבל הוא "וג'יה" של מוראד נסאר, המביא פן אחר של היצירה הקולנועית ובוחר להתמודד באופן דוקומנטרי עם סיפורו של וג'יה המוכר קפה במחסומי צה"ל. נועם אליס, בסרטה "נרקיס" בוחרת להתמודד עם סוגיה קצת אחרת, ומספרת את סיפורה של ילדה צעירה החווה התעוררות מינית ביום קיצי אחד.
המועמד האחרון בגזרתה של אוניברסיטת תל אביב, הוא הסרט "נגטיב" מאת יואב הורונוג, אשר מתמקד באישה מבוגרת, המושכת את תשומת ליבם של כמה צעירים בעת צילום תמונות בפארק. היא פוגשת במפתיע בנכדתה המשנה את התמונה והופכת את העלילה. גם סרט זה נמנה בין הסרטים אשר זכו בעבר, כאשר סרט זה הוכתר כסרט הטוב ביותר בפסטיבל שחור לבן בפורטוגל.
שלושת הסרטים: "תסנים", "אווה עוזבת" ו"וג'יה" הופקו במסגרת הפרויקט "קפה בין מציאות לדמיון". פרויקט זה הוא תמצית של שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני אשר הופק על ידי החוג לקולנוע של אוניברסיטת תל אביב ונוצח אומנותית על ידי יעל פרלוב.
