נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מראים כי חלקן של הנשים מכלל הסטודנטים הגיע בשנת הלימודים תשס"א ל-56.9% וזאת בהשוואה ל-50.8% בשנת הלימודים תש"ן. למרות נתונים אלו מקומן של הנשים באוכלוסייה הכללית ובשוק העבודה, במיוחד בתפקידים בכירים, הוא נמוך.
סמנכ"ל תכנון ומידע בוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה, שלמה הרשקוביץ, מסביר כי "אחד ממקורות הגידול העיקריים של סטודנטיות היו המכללות להכשרת מורים, שבהן הנשים היו רוב. אך בשנים האחרונות, הפסיקו המכללות לגדול, לאחר שמשרד החינוך הגיע למסקנה שלא צריך יותר מורים בישראל, וכך נעצר גם הגידול במשקל הנשים. גורם נוסף, שהשפיע על חלקן של הנשים, הוא המכללות, שם נרשם גידול אדיר. ואחד התחומים החזקים ביותר במכללות הם לימודים טכנולוגיים, הנוטים למשוך בעיקר גברים".
לדעת הרשקוביץ, "העובדה, שיש הרבה יותר נשים מגברים במוסדות להשכלה גבוהה, אינה תופעה בריאה. צריך לשאול את עצמנו, איפה כל הגברים?" קבוצת האוכלוסייה עם שיעורי הגידול המרשימים ביותר בשנים האחרונות הן נשים ערביות. חלקן של הנשים הערביות מסך כל הסטודנטים הערבים בישראל עולה היום על 50%,
נתוני הלשכה מצביעים על שינוי מגמה נוסף: חלקן של הנשים במכללות לחינוך ירד מ-90.6% בתש"ן ל-83.5% התשס"א. הרשקוביץ מייחס את הגידול בחלקם של הגברים בלימודי הוראה לעלייה במספר תוכניות הלימוד, שנפתחו במגזר הדתי.
לפי נתונים שטרם פורסמו, חלקן של הנשים במקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות עמד בתשס"א על 57%, בהשוואה ל-50.8% בתש"ן. חלקן במקבלי תואר שני - 58.1% בהשוואה ל-50.3%, ובמקבלי תואר שלישי - 52.1% בהשוואה ל-41.3%.
