לאחר שנים של נגיסה בתקציב מדעי הרוח וירידה במספר הסטודנטים במחלקות, נרשם מהפך בשבוע שעבר כאשר הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים קיבלה תרומה בסך 100 מיליון שקלים מקרן מנדל. הקרן הפילנתרופית בחרה להעניק את הסכום הנכבד לטובת הקמת בניין ללימודים מתקדמים ולימודי דוקטורט במדעי הרוח, וכן לפיתוח השדה המחקרי ומלחמה בבריחת המוחות המדאיגה את המוסדות האקדמיים בארץ מזה זמן רב.
יו"ר ומנכ"ל קרן מנדל, מורטון מנדל, מספר כי הקרן רואה בתרומה השקעה לא רק במדעי הרוח באוניברסיטה העברית, אלא השקעה בעתידה של מדינת ישראל ואזרחיה. אך אי אפשר שלא להתעלם מן הבחירה להשקיע בפקולטה אחת, במוסד אקדמי אחד, וזניחת פקולטות נוספות למדעי הרוח במוסדות אקדמיים נחשבים במדינת ישראל.
יתרום גם לסטודנטים?
צרת רבים חצי נחמה
דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופסור דיוויד ניומן, מספר כי לדעתו חשוב מאוד לפתח את תחום מדעי הרוח ולהחזיר אותו למרכז סדר היום האקדמי: "בשנים האחרונות, בארץ ובעולם כולו, התחום הזה יורד, ובלי מדעי רוח חזקים אין למעשה אוניברסיטאות, יש רק טכניונים. ברור מאליו שכל אוניברסיטה מנסה לגייס לעצמה את התומכים והתורמים לחיזוקה. אוניברסיטת בן גוריון הצטערה על כך שקרן מנדל לא נתנה לה כסף, אבל לי, בתור איש אקדמיה, מאוד חשוב הפיתוח הכללי של מדעי הרוח ולכן אני שמח שיש קרנות שמוכנות להשקיע בתחום".גם דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, פרופסור אייל זיסר, מצטער על כך שלא נתקבלה התרומה במוסד הלימוד שלו, אך הוא דואג לציין כי מבחינתו הוא רוצה שמדעי הרוח יעמדו בזכות ההכרה בקמפוס. באם זה האחרון יהיה חזק ואיכותי מספיק, לא תזדקק האוניברסיטה לתורמים.
פרופסור אייל זיסר
הזן הנבחר
אם כך עולה התהייה מדוע זכתה דווקא האוניברסיטה העברית בתרומה נדיבה זו. זיסר מציין כי למיטב ידיעתו משפחת מנדל עומדת בקשר עם האוניברסיטה העברית מזה שנים רבות, וזו פשוט שאלה של קשרים. עוד מוסיף זיסר, "האוניברסיטה העברית ותיקה, היא נחשבת למותג ויש לה מערך תורמים הרבה יותר אינטנסיבי. חלק מאומנות התרומות היא שאנחנו אף פעם לא יודעים מתי זה בא, אבל בירושלים זה היה מובן מאליו משום שזו האוניברסיטה שהקרן עובדת איתה"."אני לא חושב שזה הופך את הפקולטה בירושלים ליוקרתית יותר", עונה ניומן בנוגע להשפעות המלגה על הפקולטות האחרות בארץ, "המחלקות לספרות עברית ומחשבת ישראל באוניברסיטת בן גוריון הן המובילות בארץ, וזה הרבה יותר קשור לזהות החוקרים והמרצים". ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שבמוסד שיש לו יותר משאבים להציע לחוקרים יהיה קל יותר לבנות את הדור הבא.
פרופסור דיוויד ניומן
קרן פילנתרופית זרה
לשאלת מיליון הדולר "מה הייתם אתם עושים עם הכסף", ענו שני הדיקנים כי סביר להניח שהיו פועלים באופן דומה לאוניברסיטה העברית. "אין ספק שצריכים לפעול בשני המישורים; גם בהוראה וגם במחקר", אומר ניומן, "אין מספיק תלמידים בשנים האחרונות שנרשמים ללימודים במקצועות מדעי הרוח, מצד שני, חייבים להקצות משאבים לחוקרים ולדוקטורנטים. לא חסרים חוקרים אבל חסרים התנאים כדי שנוכל להתחרות עם חוקרים בחו"ל". זיסר מוסיף: "לימודים מתקדמים, מלגות לסטודנטים ומחקר, אלה הדברים שצריך לשים עליהם דגש, וכך גם אנחנו היינו עושים".אין מה לעשות, הכסף לא צומח על עצים, במיוחד לא בגינות האקדמיה, ולכן מוסדות אקדמיים רבים בישראל נאלצים להישען על קרנות שתממנה אותם. ניומן מסביר: "אם הממשלה הייתה מממנת את כל הצרכים של ההשכלה הגבוהה, מה טוב, אבל המימון שמגיע ממנה הולך ופוחת". זיסר הוסיף והזכיר את הקיצוצים שחוותה האקדמיה בתקופה האחרונה, את גל הפיטורים של אנשי הסגל הרבים ואת הסטודנטים שבוחרים להשקיע במקצועות פרקטיים. "זה מעין מעגל קסמים; פחות סטודנטים, פחות מרצים, אז המחלקות מצטמצמות ולכאורה פחות חשוב להשקיע בהן. מזל שיש קרנות פילנתרופיות".
מזל שיש קרנות נדיבות
