אין מה לעשות, לא כל הסטודנטים חיים על מלגות, ובגלל שהם צריכים קצת מזומנים זמינים, הם לרוב מתגלגלים לעבודות לא מפתות במיוחד. משרות חסרות זוהר בשירות לקוחות, מלצרות ואבטחה, נפוצות היום כמו מטיילים ישראלים בהודו, אבל ממש מתחת לאפם של הסטודנטים, יש ג'וב אחד מיוחד ומאתגר שלא רבים יודעים עליו עוזר מחקר.
תפקידם של עוזרי המחקר שעובדים באקדמיה הוא לסייע לסגל האקדמי הבכיר. הם כמו הגמד הקטן שתופר את הנעליים בלילה, או שוליית הקוסם שסוגר פינות במחקר האקדמי. הסיוע שמגיש עוזר המחקר מתבטא באיתורי מאמרים, איסוף נתונים, בניית מודלים ניסויים, ביצוע סקרים, ראיונות בשטח ועוד. לפעמים עוזרי מחקר משמשים גם כעוזרי הוראה של החוקר, הם מעבירים שיעורי תרגול הנלווים לקורס התיאורטי ובודקים בחינות של אותו מרצה.
"העבודה תרמה לי מאוד מבחינה לימודית", מספרת טלי סיוון, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך ממכללת תל-חי. "הרגשתי שאני ממש לומדת יישום סטטיסטי בשטח. למדתי איך לבצע מחקרים, התנסיתי בכתיבה אקדמית, הייתה לי נגישות למאמרים שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת ורכשתי ידע רב על נושא המחקר בו עבדתי".
סיוון החלה את דרכה כעוזרת מחקר לאחר שנתקלה במודעת דרושים באתר המכללה. "באתי לראיון וביקשו ממני לקרוא שני מאמרים ולנתח אותם כדי לראות את רמת ההבנה שלי ואת רמת הכתיבה האקדמית שלי. בגדול, הם רצו לבחון אם יש לי חשיבה ביקורתית שתתאים לצרכי המחקר".
יתרון נוסף בעבודה זו הוא השעות הדינאמיות והיכולת להתאים אותן ללחץ בלימודים. "השעות השתנו כל הזמן כי הן קשורות לתקציב. היו שבועות שבהם עבדתי 12 שעות והיו שבועות שעבדתי יותר, אך את חלוקת השעות אני קבעתי לעצמי".
ועדיין, חשוב לסיוון להדגיש כי כמו כל עבודה גם משרת עוזר המחקר יוצרת מעמסה על הלימודים. "הסתדרתי, אבל עדיין היה לי מאוד קשה, כי זו לא עבודה בה אתה מגיע, עושה מה שצריך לעשות והולך. עוזרי מחקר מתעסקים כל היום בעבודה גם מעבר לשעות המסודרות, כל אחד קורא ומנתח מאמרים בקצב שלו. זה יכול להיות תובעני, אבל זה מעניין ושווה את העבודה הקשה".
חגי שרויאר, סטודנט לפסיכולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת חיפה עובד גם הוא כעוזר מחקר. המחקר בו הוא עוסק מאפשר לו לבחון את התחומים הקיימים בשטח הפסיכולוגי: " משרת עוזר המחקר חושפת אותך לתחום שבו אתה מתעניין. אני מתנסה מעשית בשטח ולא רק קורא, וככה בודק אם הנושא באמת מעניין אותי".
מחקרו של שרויאר עוסק ב'מודעתיות', גישה הלקוחה מהבודהיזם, ובהשפעותיה במצבים חרדתיים ובמצבים קיצוניים. עובדים איתו עוד שלושה סטודנטים, כשכל אחד מתמקד בפרויקט שהכי מעניין אותו או בפרויקט הגדול והדחוף ביותר. "יש לנו ישיבות מעבדה, שם מעלים את הדברים שצריך לעשות ואת ההתקדמות של כל אחד. סביבת העבודה שלי ספציפית, היא בעיקר במעבדה, אבל לפעמים אנחנו עושים סדנאות בחוץ, בהתאם לצרכי המחקר".
שניהם רואים עתיד בעיסוק במחקר. "יש במחקר יישום של יכולות עצמאיות וחשיבה ביקורתית", אומרת סיוון, "ומעניין אותי מאוד להמשיך בתחום כי זה תורם לי המון". שרויאר קצת יותר סקפטי נוכח המציאות האקדמית במדינת ישראל, אבל עדיין משדר אופטימיות: "אני מוצא הרבה עניין בזה, וחושב שבסופו של דבר המטרה של האוניברסיטה היא לייצר ידע לחברה. הלוואי שהתנאים יביאו לכך שאמשיך במחקר ואוכל להתקיים מזה כמו שצריך".
