האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

דוקטור של כבוד

המאבקים בין האוניברסיטאות למכללות נמשכים, והפעם - ייסוד תואר שלישי במכללות. האוניברסיטאות שוב מרגישות שפולשים להן לטריטוריה, אבל המכללות דואגות ליוקרתן ותדמיתן. מי תנצח?

עדן בר-נוי | 27-03-2011 11:09:00

עשור כבר עבר מאז פתיחת התואר השני במכללות, אולם עדיין התחום הזה נתפס כטריטוריה אוניברסיטאית. רבות מהמכללות לא מציעות בכלל מסלול לתואר שני, ובאלו בהן קיים המסלול, מבחר המקצועות מצומצם למדי.

יחד עם זאת, על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מסתמנת עלייה איטית אך קבועה לטובת המכללות גם בתחום זה: אם בשנת הלימודים תשנ"ח למדו במכללות 1.5% מהתלמידים לתואר שני, עשר שנים לאחר מכן כבר למדו במכללות 13.5% מתלמידי התואר השני. חשוב לציין, שמסלול תואר שני מחקרי (עם תזה) הוא עדיין נחלתן הכמעט בלעדית של האוניברסיטאות, ומספרם של הניגשים למסלול זה במכללות הוא זניח.

בניוזלטר האחרון של "יורם ברנז'ה" כתב עורך הדין ד"ר רענן הר-זהב מאמר שעסק בשאלה האם המועצה להשכלה גבוהה יכולה למנוע ממכללות להעניק תואר שלישי, בדקנו עם ראשי מכללות ואוניברסיטאות מה דעתם בנושא ומי מונע תואר שלישי במכללות.

איך יראה העתיד? (צ' - ShutterStock)
איך יראה העתיד? (צ' - ShutterStock)

כועסים על המועצה להשכלה גבוהה
המרכז הבינתחומי הרצליה היה בין המכללות הראשונות שהעניקו תואר שני, והיה ממגישי הבקשה לייסד מסלול של תואר שלישי. המשנה לנשיא לעניינים אקדמאיים, פרופ' רפי מלניק, מתעקש שכבר בשלב התואר השני, החלה המל"ג להצר את צעדיהם. "אנחנו לא מסתירים את השאיפה שלנו - להעניק תארים מתקדמים בכל התחומים שאנחנו מלמדים. יש תחושה שמל"ג מנסה להקשות ללא הצלחה כיעד לטווח הארוך. אבל עובדה שבסופו של דבר כל בתי הספר שלנו עמדו בדרישות ופתחו מסלולים לתארים מתקדמים. תארים, שזוכים לביקוש מאוד גבוה".

באילו מקרים קיבלתם את התחושה הזאת לגבי המל"ג?

"בחלק מהמקרים העניינים הגיעו לידי אבסורד, כמו בתהליך פתיחת הדוקטורט בבית הספר למשפטים שלנו. לא היתה שום מסגרת מוסדרת במל"ג שהייתה ערוכה להתמודד עם הבקשה שלנו. שר החינוך, גדעון סער, המשמש גם כיו"ר המל"ג, נפגש איתנו והגיב בצורה חיובית מאוד לרעיון. הוא אמר כי הוא לא רואה סיבה לא לקדם את היוזמה מצידו. אנשי המל"ג, לעומת זאת, טענו שנדרש זמן על מנת לקדם תוכנית מעמיקה יותר מאחר ולעניין יש 'השלכות רוחב'. מאז עברה שנה בה הנושא תקוע. לא ידוע לנו על דיון מעמיק שנעשה בנושא והאם מישהו בודק את איכות התוכנית שאנחנו מציעים".

במסלול האקדמי המכללה למנהל, שם נלמדים שישה מקצועות לתואר שני, מצטרפים לטענות ואומרים כי ההחלטה להשאיר את נושא המחקר והדוקטורט כמונופול בידי האוניברסיטאות היא בבחינת פגיעה ממשית בסטודנטים ובמרצים כאחד.

"החלטת המל"ג שלא לאפשר למכללות הבלתי מתוקצבות לנהל תוכניות מחקר ותוכניות לימודים לתואר שלישי, תמוהה בעיניי, אומר נשיא המוסד, פרופ' זאב נוימן. "במהלך השנים פנינו מספר פעמים למל"ג בבקשה לאשר תוכניות לדוקטורט בתחומים שונים, אך נענינו בשלילה. כולי תקווה כי שר החינוך יפעל על מנת לשנות קו מפלה זה וכי בקרוב תוקם ועדה של מומחים להכנת קריטריונים למכללות הבלתי מתוקצבות, שתוכלנה להעניק דוקטורט".

גם במכללות המתוקצבות על ידי המדינה התחושה כלפי המל"ג היא קשה. "העיכובים מצד המל"ג מהווים ביטוי לעמדה מאוד אליטיסטית של אנשי האוניברסיטאות המנסים להגן על עצמם ולמנוע תחרות חופשית", אומרת נשיאת מכללת עמק יזרעאל, פרופ' עליזה שנהר, "גם באוניברסיטאות רוב התלמידים לתואר שני כותבים תואר לא מחקרי, ויש כאן אבסורד, שהרי האוניברסיטאות מתוקצבות כמוסדות מחקריים. הניסיון למנוע גיוון בצורות ההשכלה הגבוהה בישראל תמוה בהתחשב בכך שגם בין האוניברסיטאות יש שונות גדולה ברמה, שונות שניתן לראות גם בין חוגים שונים בתוך אותה אוניברסיטה".

"המל''ג מצר את צעדינו". מלניק (צ' - יחצ)
"המל''ג מצר את צעדינו". מלניק (צ' - יחצ)
הגיב בצורה חיובית. סער (צ' - יחצ)
הגיב בצורה חיובית. סער (צ' - יחצ)

"אישור תואר שני במכללות היה צעד מיותר"
בזמן שהמל"ג שוקלת כיצד להתמודד עם הבקשות לתואר שלישי במכללות, לאוניברסיטאות יש הרבה הסתייגויות הן בהיבט האקדמי והן בהיבט הכלכלי. פרופ' צבי הכהן, רקטור אוניברסיטת בן גוריון, סבור כי הבעייתיות החלה כבר עם האישור שניתן למכללות להעניק תואר שני "זה היה צעד מיותר כי לאוניברסיטאות אין כיום שום בעיה לעמוד במספר המבקשים לכתוב דוקטורט ותואר שני (כ-40,000 תלמידים בשנה לומדים לתואר שני, ע.ב)", הוא אומר ומוסיף כי הדבר נעשה "כנראה מתוך רצון להגביר את יוקרת המכללות. לי אין בעיה אם יהיו 15 אוניברסיטאות מחקר בישראל, אבל את זה הממשלה תצטרך לממן".

המכללות הפרטיות טוענות כי הן לא מבקשות כל תקציב מהמדינה.

"גם המכללות הלא-מתוקצבות שטוענות כיום שאינן לוקחות כסף מהמדינה, יבקשו בעתיד כסף. הן יוכלו להגיד שהן מעניקות תואר שלישי שהוא מחקרי לכל דבר ויוכלו לעתור לבג"ץ בנושא בטענה שמתקיימת כאן אפליה בין סטודנט לסטודנט. מצב כזה עלול להיות מאוד בעייתי כי המכללות אינן אמורות לקיים מחקר על חשבון הקופה הציבורית. התשובה שלנו למצב עתידי כזה היא בפירוש לא. בניתם מוסד פרטי, פיתתם חברי סגל ושילמתם להם פי ארבעה, ואחרי זה אתם עוד מעוניינים שהמערכת הציבורית תשלם על זה?"

גם באוניברסיטה הותיקה בישראל, לא מבינים כיצד יראה תואר דוקטור בתנאים הקיימים כיום במכללות. כמי שאמון על תלמידי הדוקטורט באוניברסיטה העברית, את פרופ' יוסף זעירא, מדאיגה בעיקר התשתית האקדמית החסרה למכללות ונחוצה על מנת לקיים מחקר ראוי. "כדי לעשות דוקטורט צריך תוכנית מוסמך מחקרית שהקורסים בה יהיו ברמה שמכינים לקריירה מחקרית. איכות הקורסים במוסמך הידרדרה, גם באוניברסיטאות".

פרופ' זעירא מציין עוד כי "בנוסף, צריך אנשים שיוכלו להדריך, שיהיו יחסית צעירים ומעודכנים בנעשה בעולם האקדמי היום. במכללות קלטו חוקרים רבים אחרי הפרישה, שגם אם היו בעבר חוקרים טובים, הם כיום פעילים פחות והציפייה ממדריך טוב היא שיקדם תלמיד לחזית המדע. גם באוניברסיטאות קיימת תופעה של הדרכה על ידי פנסיונר, אבל אנחנו עושים את זה בצורה זהירה ומשתדלים לצרף לו מרצה זוטר.

אז אתה לא רואה מצב בו תיפתח אוניברסיטה נוספת בישראל?

"אם מוסד יצליח להעפיל לרמה גבוהה ולקיים את כל אלה, תהיה אוניברסיטה פרטית בישראל, אבל במצב כיום אין אף אחד שמסוגל להגיע לרמה הזו. ההפרדה בין אוניברסיטאות למכללות נכונה מבחינה עקרונית. אם מכללה תצליח לקפוץ מעל הגדר יהיה עליה להוכיח שהיא מעמידה דוקטורטים רציניים. גם אנחנו לא תמיד מצליחים, אבל יש לנו אחוז משמעותי של דוקטורנטים ברמה באמת גבוהה".

גם רקטור אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' הכהן, חושב שהמכללות עדיין לא בשלות להעניק תארי דוקטור "יכול להיות שבעוד כמה שנים תהיה מובילות למחקרים של המכללות בתחומים מסוימים. כרגע הם מפרסמים מאמרים בנושאים מסוימים, למרות שלא שמעתי על מחקרים שבוצעו במכללות בנושאים כמו כימיה או הנדסה. ההנחה שלי היא, שכרגע זה עוד לא בשל. זה לא אומר שבאופן עקרוני לא ניתן יהיה אף פעם להעניק תואר דוקטור באף אחת מהמכללות".

יכול להיות שבתנאים הנוכחיים אין למכללות אפשרות להגיע לשם?

"לא מדובר פה בעניין חוקי. צריך להחליט לגבי כל מוסד ומוסד ובכל נושא ונושא אם יש היקף ועומק שמצדיקים הכרה בזכות לתת תואר שלישי. כמה פרופסורים באמת צמחו במכללות?".

"כמה פרופסורים באמת צמחו במכללות?" (צ' - ShutterStock)
"כמה פרופסורים באמת צמחו במכללות?" (צ' - ShutterStock)

"אין תואר שלישי במכללות, כי רואים בנו איום"
במרכז הבינתחומי הרצליה דוחים את הטענות על חוסר התשתית המחקרית. "אנחנו מוסד מחקרי לכל דבר ועניין. יש קרנות מחקר פרטיות שניתנות בצורה תחרותית לפי איכות המחקר ואנחנו זוכים בפרסים של הקרנות האלה בצורה בלתי רגילה", מסביר פרופ' מלניק.

"בקטע המחקרי למל"ג אין יכולת להפריע לנו כי יש ועדות מקצועיות שמעניקות את הכספים על פי בסיס תחרותי. בשנה שעברה שניים מתוך ששת המענקים של הקרן הישראלית למדעים בפסיכולוגיה הגיעו לבינתחומי. רוב הבוגרים שלנו שממשיכים באקדמיה, לא נשארים ללמוד בארץ ונוסעים ללימודי דוקטורט במקומות הטובים בעולם"', מוסיף מלניק.

גם במכללה האקדמית תל- אביב יפו, המציעה תארים שניים בפסיכולוגיה קלינית ובמדעי המחשב, מתבצע מחקר. אך בניגוד למרכז הבינתחומי, במכללה המתוקצבת מתייחסים למחקר כפועל יוצא של החיים האקדמיים. "צריך להתבצע מחקר במכללות", מסביר נשיא המכללה, פרופ' ישראל צנג. "הסגל שלנו פעיל מאוד במחקר ואנחנו מנסים לתגמל אותם במתן מענקי נסיעות ושבתונים על מנת לעודד אותם לחקור, מתוך הבנה שסגל שעוסק במחקר משפר את רמת הידע וההוראה שלו. אנחנו משתמשים בתקציב השוטף שלנו כדי לממן מחקר והמל"ג יודע את זה. מי שחי באקדמיה מבין את הצורך הבסיסי לעסוק במחקר, כמעיין סם חיים".

אז מה מניע את המל"ג, לדעת המכללות, לעכב את מתן התואר השלישי? פרופ' מלניק טוען כי "יכול להיות שרואים בנו איום, מכיוון שסטודנטים איכותיים יחליטו להירשם אצלנו והאוניברסיטאות יפסידו אותם. לא ביקשנו גרוש מהמדינה כבר 17 שנה. יש תחושה שהאוניברסיטאות רואות בנושא המחקרי מנדט שלהן וקשה להן להשלים עם גוף פרטי, לא מתוקצב ואיכותי שנכנס למגרש הזה. בארה"ב כל האוניברסיטאות המובילות בכל התחומים הן פרטיות".

עם זאת, לשיטתו של פרופ' הכהן, ההשוואה של המכללות הפרטיות בישראל למוסדות המובילים בארה"ב אינה במקומה "בארה"ב, רק באוניברסיטאות נלמדים תארים מתקדמים ואף מכללה שם לא תדמיין לבקש ללמד בתחומה לדוקטורט".

ולמרות ההתנגדויות של האוניברסיטאות, באוניברסיטה העברית רואים גם את היתרון שטמון בפתיחת תואר שלישי במכללות."האינטרס שלנו הוא שהמכללות ייקחו את תלמידי המחקר הפחות רציניים, שכותבים תארים מתקדמים מתוך רצון לתוספת שכר ולא להישגים אקדמיים. בסופו של דבר הסטודנטים יודעים היכן הרמה גבוהה", אומר פרופ' זעירא.

"הסטודנטים יודעין היכן הרמה הגבוהה" (צ' - ShutterStock)
"הסטודנטים יודעין היכן הרמה הגבוהה" (צ' - ShutterStock)

שומרים על אופטימיות
בעוד המל"ג מחפשת דרכים להתמודד עם המצב החדש, האוניברסיטאות ורוב המכללות הפרטיות נערכות ליום שאחרי פתיחת הדוקטורט. ואולם, לא בכל המכללות המציעות תואר שני מתלהבים מהמהלך. "כרגע אנחנו לא מעוניינים בפתיחת תואר שלישי", מסביר פרופ' צנג ממכללת אקדמית תל אביב-יפו. "באופן כללי אני חושב שלכל המכללות כדאי לחכות על מנת לראות איך שיטת התקצוב החדשה תשפיע על האוניברסיטאות לפני שנתחיל בצעדים של הרחבת המערכת. להערכתי למהלך כזה יקח עוד כמה שנים טובות ובצדק".

אפילו אצל יוזמי המהלך, במרכז הבינתחומי, מבינים שפתיחת המכללות לתואר שלישי עשויה לקחת עוד זמן רב, אך הם אופטימיים "לטווח הארוך אני מעריך שנקבל את האישור לדוקטורט ומקווה שעוד מכללות יתפתחו לכיוונים האלה", צופה פרופ' מלניק. "אני מאמין שתהיה לזה רק השפעה טובה על מדינת ישראל. אני לא מסתכל על מהלך כזה במונחים של ייבוש צד כזה או אחר. התחרות תוכל לשפר את כולם. במצב הדברים הקיים יש סכנה לבינוניות ולקפאון".

נציגי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) סירבו להגיב לכתבה.

מסרבים להתייחס לדברים. יו"ר ות"ת פרופ’ טרכטנברג (צ' - אתר רשמי)
מסרבים להתייחס לדברים. יו"ר ות"ת פרופ’ טרכטנברג (צ' - אתר רשמי)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי