האם יהיה תואר שלישי במכללות? שאלה זו אינה תאורטית. על שולחן המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מונחות בימים אלה בקשות של מוסדות להשכלה גבוהה המכונים על ידי המל"ג "מכללות", להעניק להן הסמכה לתת תארים שלישיים. בקשות אלה הוגשו לאחרונה והמל"ג החליטה לקיים דיון עקרוני בנושא.
מאז ומתמיד ניסתה המל"ג לבנות חומה בין שבעה מוסדות המכונים על ידה אוניברסיטאות (הטכניון, מכון ויצמן למדע, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ת"א, בן-גוריון, בר-אילן ואוניברסיטת חיפה) לבין כל שאר המוסדות להשכלה גבוהה. לגישתה של המל"ג שבעת המוסדות הם מזן מיוחד ומוגדרים על ידה מוסדות הוראה ומחקר.
יתר המוסדות מוגדרים על ידי המל"ג כמוסדות הוראה בלבד ולגישת המל"ג קיום מחקר אינו חלק מתפקידם. תואר שלישי הוא, ביסודו של דבר, תואר מחקרי ולכך הקישור בין תואר שלישי לבין מכללות הוא מבחינת המל"ג, סתירה פנימית. כדי לחזק את החומה בין האוניברסיטאות לשאר המוסדות להשכלה גבוהה, החליטה המל"ג שלא תוקם עוד אוניברסיטה בישראל.
אפשרות אחת היא, ששם המוסד מגדיר את זהותו. עם קריטריון זה יש בעיה כפולה. ראשית, חלק מהמוסדות המכונים אוניברסיטאות בכלל אינם נושאים שם זה. כך הוא הטכניון ששמו המלא "מכון טכנולוגי לישראל" וכך הוא מכון ויצמן למדע .
שנית, כל מוסד מוכר להשכלה גבוהה חופשי לכנות עצמו בשם "אוניברסיטה" על פי שיקול דעתו הבלעדי והמל"ג אינה רשאית למנוע ממנו לעשות כן כך לפי סעיף 21ח. לחוק המל"ג שקובע כי כל מוסד מוכר רשאי להשתמש בכל אחד מהכינויים שמופיעים בסעיף. אחד הכינויים הללו הוא "אוניברסיטה".
אפשרות שנייה היא, שרק מוסד שמתקיים בו, בנוסף על הוראה, גם מחקר הוא בגדר אוניברסיטה. על פי חוק המל"ג כל מוסד רשאי להחליט בעצמו אם לקיים מחקר אם לאו. חלק מהמכללות מקיימות מחקר, חלקן אף מקיימות מחקר משמעותי. המל"ג אינה יכולה למנוע ממוסדות לקיים מחקר. חוק המל"ג מעניק בסעיף 15 לכל מוסד את החופש המוחלט להחליט בעצמו אם לקיים מחקר.
אפשרות שלישית היא, שרק מוסד שרשאי להעניק תואר שלישי ייקרא אוניברסיטה בישראל. רק המל"ג מעניקה הסמכה להעניק תארים אקדמיים בכלל ותואר שלישי בפרט. אני מניח שיש במל"ג מי שחושבים, שהתואר השלישי הוא המחסום האחרון שמפריד בין הפיכת מכללה לאוניברסיטה.
ראשית, בישראל קיים כלל יסוד משפטי חוקתי של חופש עיסוק. בהקשר של מוסדות אקדמיים, חופש העיסוק מעניק לכל מוסד אקדמי את הזכות לעסוק בכל תחומי ההשכלה הגבוהה כולל קיום מחקר ולימודים לתואר שלישי. על מנת למנוע ממוסד אקדמי כלשהו להעניק תואר שלישי דרושה הוראה מפורשת בחוק שתסמיך את המל"ג למנוע הענקת תואר שלישי במכללות. הוראה כזו לא נמצאת בחוק המל"ג או בכל חוק אחר.
שנית, והפוך מכך, על פי סעיף 15 לחוק המל"ג ניתן לכל מוסד להשכלה גבוהה חופש פעולה אקדמי ומינהלי לקבוע האם ברצונו לקיים לימודים לקראת תואר שלישי.
בנוסף, כשרצה החוק למנוע מסוג מסוים של מוסדות לקיים לימודים לתואר שלישי הדבר נאמר במפורש בחוק המל"ג. לגבי שלוחות של מוסדות זרים נקבע במפורש כי הן לא תהינה רשאיות לקיים לימודים לתואר שלישי בישראל.
כמו כן, כללי המל"ג עצמם קובעים את המתווה להענקת תואר שלישי במכללות. לפי סעיף 3 לכללי ההסמכה של המל"ג, כל מוסד להשכלה גבוהה רשאי לפנות בבקשה להעניק תואר שלישי אחרי שהעמיד לפחות שלושה מחזורים של בעלי תואר שני.
אחרי כל זה, לא ברור מדוע מתעקשים במל"ג לקיים דיון עקרוני בשאלה אם לאפשר תואר שלישי במכללות. לדיון עקרוני כזה יכולה להיות רק סיבה אחת והיא משיכת זמן.
התוצאה ידועה מראש, הדין קובע אותה ולפיו למל"ג אין כל סמכות למנוע תואר שלישי במכללות.
* עורך הדין ד"ר רענן הר-זהב הוא מומחה לדיני השכלה גבוהה ומשפט ציבורי
