אחת ההתלבטויות המרכזיות שעומדות בפני מועמד ללימודים היא האם ללכת ללמוד באוניברסיטה או במכללה. בדילמה הזו מעורבים תמיד שיקולים של יוקרה וכסף, וההחלטה לא פשוטה, כשבמרכזה תמיד עומדת בסופו של דבר השאלה בזכות איזו תעודה יהיה הכי קל למצוא בעתיד עבודה.
פרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2006 שעסק במיפוי ההשכלה הגבוהה בישראל בשנת הלימודים תשס"ד ובחן את העשור האחרון בתחום החינוך, הראה כי הבחירה של המועמדים ללימודים במכללות רק הולכת וגדלה משנה לשנה. באותו עשור, גדל פי 5.5 מספר הסטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון במכללות האקדמיות. לפי הסקר, באותן שנים למדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות כ-51 אלף סטודנטים, שהם 39% מסך כל הסטודנטים לתואר ראשון בישראל.
נתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שפורסמו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, מראים כי המגמה נמשכת וכי המכללות בישראל ממשיכות לפרוח ולהתחזק, כאשר מתוך 228,740 סטודנטים לתואר ראשון, 88,540 סטודנטים נרשמו למכללות האקדמיות ו- 22,000 סטודנטים למכללות להוראה.
מול הנתונים המעודדים את ראשי המכללות נשאלת השאלה האם באותו קצב הולך וגדל, עולים סיכוייהם של בוגרי מכללות לזכות במשרות.
איזה בוגרים ימצאו יותר מהר עבודה?
יותר בוגרי מכללות מוצאים עבודה בתחום שלמדו
גם במועצה להשכלה גבוהה התעניינו באופן השתלבות בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בשוק העבודה ומדוח שהפיקה עבור השנים תשס"ז/תשס"ח, עולה כי במקומות עבודה שדרשו מועמדים עם תואר ראשון כלשהו, כ-49% מבוגרי האוניברסיטאות שולבו, לעומת 40% מבוגרי המכללות. עם זאת, בסקר נבחן גם הקשר שבין מקצוע הלימוד לתואר הראשון ובין התעסוקה כלומר, מהו אחוז האנשים שהתקבלו לעבודה על סמך התואר שאותו למדו. במקרה זה נמצאה בממוצע הלימה טובה בין לימודים ועבודה בקרב בוגרי מכללות. מהנתונים עולה שכ-67% מבוגרי המכללות שאינן מתוקצבות ו- 66% מבוגרי המכללות המתוקצבות, התקבלו לעבודה על סמך התואר שאותו למדו, לעומת 61% מבוגרי האוניברסיטאות.
עוד עולה מהסקר שניכרת הלימה גבוהה בקרב בוגרי המכללות שלמדו מדעים קשים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכדומה) 82% מבוגרי המכללות המתוקצבות שסיימו תואר הראשון בלימודי מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב דיווחו על הלימה טובה בכל הקשר למציאת עבודה בתחום שלמדו. כמו כן, 77% מבוגרי לימודי ההנדסה והאדריכלות שלמדו באוניברסיטאות דיווחו על הלימה טובה בתחומים אלה.
חשוב לציין שבפניית "יורם" למשרד התמ"ת לקבלת נתוני תעסוקה מפולחי מוסדות לימוד נודע שלא קיימים נתונים כאלו. מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר שבימים אלו הם עמלים על הפקת סקר בנושא, אך פירותיו יבשילו רק בעוד כשנתיים.
סקר נוסף שנערך עבור "יורם", הוא סקר אינטרנטי שביצעה מנכ"ל HRD, מורית רוזן, מייסדת ומנהלת בית הספר לגיוס משאבי אנוש, ממנו עולה תמונה לפיה 72% מאנשי הגיוס ומשאבי האנוש שהשתתפו בסקר היו מעדיפים להעסיק בוגר אוניברסיטה ואילו כל השאר ציינו שאין להם העדפה מיוחדת.
אחת המשיבות סיפרה כי בתחומה היא לוקחת בוגרי אוניברסיטאות, אבל גם שם מתבצעת סלקציה בין המוסדות, "נכון שהרבה פעמים גם בוגרי אוניברסיטאות הם לא כוכבים, ובטוח שיש גם בוגרי מכללות שהם כוכבים, אבל בתהליך הגיוס צריך לחסוך זמן, והתמקדות בבוגרי אוניברסיטאות מקטין את הטעות הסטטיסטית וחוסך הרבה זמן בראיונות ובסינון".
משיב אחר ציין שאין לו העדפה לגבי מוסד הלימודים של הבוגר והסביר כי "הייתי בוחר לפי רמת הקושי של התואר ולא על פי המוסד הספציפי. עם זאת, הבחירה הראשונה שלי תהיה בוגרי האוניברסיטה הפתוחה. כדי לסיים תואר שם אדם חייב להיות מוכוון מטרה ונכון לעבודה קשה מתוך מוטיבציה פנימית גרידא".
אבישי לוי, המשמש כיועץ של חברות כוח אדם והשמה מהמובילות בארץ ובאירופה ועובד כבר שני עשורים בתפקידים בכירים בשוק חברות כוח אדם בארץ ובחו"ל, טוען אף הוא כי למרות פריחת המכללות והעלייה ביוקרתן, מקומות עבודה עדיין יעדיפו בוגרי אוניברסיטאות, "להערכתי אין שינוי מהותי כיום, אם כי מדברים על זה יותר והנושא נמצא במודעות גבוהה יותר".
לעבוד במה שלמדת
מעסיקים רבים מעדיפים לימודים מעשיים
ולמרות הכל, המצב בשטח לא עגמומי כל כך. גיל שריג, מנהל מחלקת הסליקה של "דלק", שדילג בעברו בין העולם השכיר לעצמאי, סיפר כי יש לו יחס חיובי לבוגרי המכללות בגלל האופי הייחודי וההכוונה המקצועית שמלווה את לימודיהם, "מהניסיון שהיה לי, בוגרי מכללות היו יותר מוכוונים פרקטיקה, מעשיים, מאשר בוגרי אוניברסיטה המתעסקים יותר בצד התיאורטי והמחקרי". בכל שנותיו בתחומי הכספים הבחין שריג ביתרון המעשי של בוגרי המכללות, לדבריו לפני כשני עשורים כשהאופיס של מייקרוסופט היה בתחילת דרכו, במכללות זיהו את המגמה העתידית והכשירו את הסטודנטים שלהם בשיעורים מקצועיים, בתוכנות המורכבות: אקסל ואקסס, במטרה לתת להם כלים נוספים.
יאנה קרפק, מנהלת תפעול של חברת א.מ. טכנולוגיות המתעסקת בעיבוד שבבים, מסבירה כי "מה שחשוב זה לקבל את הכלים הנכונים, אתה צריך לדעת ללמוד לפנות למאמרים הנכונים, לפתח לבד תוכנות, ללמוד תוכנות עזר שמאפשרות לפתח תוכנות עזר בעבודה וכו' ובמכללה נותנים לך כלים להתמודד עם כל מיני דברים שאתה נתקל בהם בתעשייה".
קרפק, האחראית על מצבת כוח האדם, התנסתה בעצמה בשני העולמות - באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, "יצא לי להיות בשתי המסגרות, לחוש קצת בהבדלים. אומנם עברו עשר שנים מאז שסיימתי ללמוד, אבל אני מאמינה שההבדל הזה מהותי. קודם כל המכללה נותנת הרבה ביטחון. הכיתות הן יותר קטנות ואתה מתנסה יותר במקצוע. גם תשומת הלב יותר רבה וגם התחושה של המשפחתיות באה לידי ביטוי. באוניברסיטה אתה נעלם בכיתה ענקית. אני הרגשתי חוויה יותר נעימה ללמוד במכללה מאשר באוניברסיטה".
ויש גם כאלו הרואים בהעדפת בוגרי המכללות כהצלחה אישית לאור העובדה שעברו את אותו המסלול. שירלי פאר, הבעלים והמנכ"ל של חברת "זר מתוק", היא בעלת תואר ראשון בתקשורת וניהול מטעם המכללה למינהל ומעידה על עצמה כמי שמעדיפה לקחת לעבודה את בוגרי המוסד שהעניק לה עצמה את התואר "הסיבה שתמיד חיפשתי עובדים מקרב המכללה למנהל נעוצה בעובדה שהמכללה משלבת בין הפרקטיקה לאקדמיה, יש פער גדול בין הלימודים לחיי העבודה ביום יום והמכללה למינהל מעבירה את הסטודנטים 'דמו' לחיים האמתיים בחוץ".
פאר, שבעברה הייתה מנכ"ל משותף של "מועדון 365" מקבוצת "המשביר לצרכן" ובמקביל בעלת חברה העוסקת בבניית מועדוני לקוחות לחברות, מספרת כי במהלך לימודיה במכללה השתפשפה גם בהכנת תוכניות עסקיות, דבר שלא נהוג באוניברסיטאות "הייתי צריכה ממש לבצע תוכנית עסקית ובמכללה נתנו לנו קייסים לחברות, ביקשו מאיתנו להיפגש עם בעלי החברה וכל הדברים האלו גרמו לי לעשות תוכניות עסקיות בצורה הרבה יותר טובה".
יתרון משמעותי לניסיון מעשי
"מלכתחילה חיפשנו בוגרי מכללות"
פן נוסף המעניק יתרון למכללות, לדעת מיכאל זכריה, שותף מנהל ב"גורן פתרונות פיננסיים", הוא בכך שרבים מבין המרצים הם בעלי ניסיון מעשי, בניגוד לרוב המרצים באוניברסיטאות שבדרך כלל מתמחים בעיקר במחקר ותיאוריות ופחות בעבודה אמיתית בשטח. "האוניברסיטה היא גוף מאוד תחרותי ומאוד טוב שמקנה כלים לימודיים ומחקרים מאוד טובים", אומר זכריה, "אבל אני חושב שאת הפרקטיקה לומדים במכללות. המרצים שם הם לא גרידא אקדמאיים שכל החיים שלהם הם חיי אקדמיה, אלו אנשים שבאים מהשטח ורואים את זה בכל התחומים: משפט, ראיית חשבון, סטטיסטיקה וכו'. לטעמי זה נותן פרספקטיבה אחרת למה שצריך לקחת איתך לעולם האמיתי".
"העובדים שהיו לנו הם בוגרי מכללות", מספר זכריה ומוסיף כי מלכתחילה הם לא חיפשו עובדים באוניברסיטאות אלא רק במכללות דוגמת "המרכז הבינתחומי" ו"המכללה למנהל", "מבחינת הניסיון שלי החומר שיוצא משם מבחינת כוח אדם הוא מספיק טוב לתת לי את המענה למה שאנחנו צריכים".
מרצים שיצאו מכותלי האוניברסיטה
