דירוג 200 האוניברסיטאות הטובות בעולם שעורך מכון המחקר QS מעלה כי גם השנה האוניברסיטאות הישראליות ממשיכות להידרדר בדירוג העולמי. אם בעבר כיכבו הישראליות בין 100 האוניברסיטאות הגדולות, הרי שבשנתיים האחרונות כבר אין נציגות כזו.
בדירוג שנערך לאחרונה נמצאות שלוש מהאוניברסיטאות המחקר הישראליות אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית והטכניון. המובילה מבין האוניברסיטאות הישראליות היא האוניברסיטה העברית בירושלים שדורגה השנה במקום ה- 109, לאחר שבשנה שעברה היתה במקום ה- 102 ולפני שנתיים במקום ה- 93. אוניברסיטת תל אביב הידרדרה ב- 24 מקומות הישר למקום ה- 138, לאחר שבשנתיים האחרונות דורגה במקום ה- 114. הטכניון, שבשנה שעברה היה במקום ה-132 ובשנת 2008 דורג במקום ה- 109, ירד עתה למקום ה- 159.
מהן הסיבות להידרדרות העקבית והאם האקדמיה הישראלית צריכה להיות מודאגת ולקחת את עצמה בידיים? או שאולי הכל בעיני המתבונן והתוצאות נובעות מהמעמד הפוליטי של ישראל?
המגמה: ירידה
עשור אבוד בהשכלה הגבוהה
שר החינוך בממשלתו של אהוד ברק, יוסי שריד, מדבר על עשור אבוד בהשכלה הגבוהה, ומאשים את הקיצוצים בתקציב. "מהיום שממשלת שרון עלתה לשלטון ושרת החינוך הגרועה בתולדות מדינת ישראל, לימור לבנת, נכנסה לתפקידה, עברו בדיוק 10 שנים". הוא מסביר, "הקיצוצים היו קיצוצים עמוקים ביותר, במיליארדים. מי שחושב שמפחות אפשר לקבל יותר ומאין אפשר לייצר יש, אז כנראה שיש לו ויכוח עם הפיזיקה. זה חייב היה לקרות. שום דבר לא בא במפתיע. זו תוצאה מחויבת המציאות של מדיניות מסוימת".לדבריו, "הייתה פגיעה אנושה במחקר, הייתה פגיעה אנושה בסגל הזוטר, האוניברסיטאות נשארו בלי עתודות, הסגל מזדקן, תקנים שהתפנו בשל יציאה לגמלאות לא אוישו, חוגים שלמים נעלמו, חוגים אחרים אוחדו. הכיתות צופפו. אני לא מצליח לזהות פרמטר אחד לטובה. האם יהיה יותר טוב בעתיד? אני לא יודע להגיד".
פרופסור איתמר רבינוביץ', לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בארצות הברית, רואה אף הוא בקיצוץ התקציבי כגורם העיקרי שאחראי לירידה בדירוג, אבל טוען כי ישנם גורמים חשובים נוספים שהביאו את האקדמיה הישראלית למצב הזה, "גם כשהיינו במקומות יותר גבוהים, לדעתי נמצאנו במקומות יותר נמוכים מאלו שצריכים היינו להיות בהם בהשוואה לאוניברסיטאות שמדורגות מעלינו.
"קודם כל, אחד הקריטריונים החשובים בדירוג הוא מספר חברי הסגל והסטודנטים הזרים שלומדים באוניברסיטה מסוימת. בארץ המספר הזה הוא נמוך תמיד בהגדלה. שנית אנחנו בכל זאת מרוחקים. מכיוון שהדרוג מבוסס על שאלונים שמופצים אצל מספר גדול של אנשים. חלק גדול מהאנשים האלה פחות מכירים את האקדמיה הישראלית, לא בהכרח היו בארץ ומכירים יותר אוניברסיטאות אחרות ואנחנו 'סובלים' גם מזה. שלישית, אין לי ספק שמה שקורה לישראל פוליטית, היחס השלילי לישראל בייחוד בחוגים אינטלקטואלים ואקדמיים משפיע בסופו של דבר על השאלונים ולכן גם על הדירוג. אבל כל זה לא צריך לפגוע בחומרת הגורם הראשון שהוא התקציב פר סטודנט שישנו בהשכלה הגבוהה. אני מייחס את הנסיגה בראש ובראשונה למה שנעשה לפני שמונה או עשר שנים".
ממקום מושבו בקליפורניה מצליח פרופ' רבינוביץ' לעלות על מקרה דומה גם בארצות הברית, "אני נמצא עכשיו באוניברסיטה שלא סובלת מקיצוצים, זו אוניברסיטת סטנפורד. מעבר למפרץ נמצאת אוניברסיטה שהייתה מדורגת מפעם לפעם ראשונה בעולם - ברקלי. ברקלי עוברת ב-3 השנים האחרונות תהליך קיצוצים דומה לזה שמערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית עברה: אנשי סגל עוזבים, מעבדות מצטמצמות ממש, אני יכול לראות את הדמיון". לדבריו, עצירת המהלכים הללו, כפי שקורה בשנה האחרונה, עשויה להציל את המערכת הישראלית מהמשך ירידה בדירוג העולמי.
הרסו את דור העתיד? שרון ולבנת
עוברת תהליך קיצוצים גם כן. ברקלי
אם לא נתקן במהירות - נהיה בבעיה
חבר המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר אופיר העברי, גורס כי ירידת האוניברסיטאות בדירוג קשורה דווקא לפריחת המכללות "האוניברסיטאות מנסות להתחרות במכללות ולהתחרות בהרווארד ואת זה אי אפשר. הן יורדות בדירוג המחקרי כי הן משקיעות יותר מדי משאבים בניסיון להיות מוסדות גדולים ופתוחים ליותר מדי אנשים, ומצד שני הן לא באמת יכולות להתחרות במכללות. לכן, הן יוצאות קרחות מכאן ומכאן".השר אבישי ברוורמן, פרופסור לכלכלה ומי שכיהן שלוש פעמים כראש ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), דווקא לא מתרגש "בשבילי הדירוג הוא לא מדויק, הוא לא משקף. אבל הוא מצביע על מגמה, ואם לא נתקן אותה במהירות אנחנו נהייה במצב מאוד בעייתי. עם כל הכבוד לחתני פרס נובל, מה שיש לנו כאן זה פירות העבר".
עם זאת, ברוורמן, שהיה 16 שנים נשיא אוניברסיטת בן גוריון בנגב, מעט אופטימי ומציין שמערכת ההשכלה הגבוהה מתחילה השנה להתעורר, "הממשלה הזו התחילה בכיוון עם שיפור. אני חושב שהשיפורים צריכים להיות יותר דרסטיים כי התחרות על המצוינות והמחקר היא תחרות מאוד מאוד קשה. אני הייתי לוקח חצי מיליארד דולר ומקצץ אם צריך בתקציב הביטחון. המוחות הכי טובים שלנו מסתובבים בחו"ל, כרגע יושבים בארה"ב 300 מדענים שמוכנים לבוא הביתה. קח את ה-300 הללו, תוסיף להם תקנים - הרווח הזה הוא של מיליארדים".
פרס נובל - פירות העבר. עדה יונת
תגובות
מהאוניברסיטה העברית בירושלים נמסר בתגובה: "האוניברסיטה העברית גאה להיות האוניברסיטה הישראלית היחידה המדורגת ברשימת 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם על-פי דירוג שנגחאי. מדי שנה ישנם שינויים קלים בדירוג הנובעים משלל גורמים כגון אוניברסיטאות נוספות הנכנסות או היוצאות מהרשימה, אוניברסיטאות שחוקריהן זוכים בפרסי נובל ועוד. האוניברסיטה העברית ממשיכה לשים דגש ראשון במעלה על מצוינות מחקרית ועל גיוס חברי סגל מעולים, ואלו הגורמים ההופכים אותה למוסד מחקר מוביל במדינת ישראל".נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, טוען בתגובה כי "נושא הדרוגים הפך לתופעה מטרידה ואוניברסיטאות שונות, כמו גם גופים מסחריים דוגמת QS הבריטי, החלו לעשות דירוגים כשמטרתם רווח כספי גרידא".
לדבריו, "הטכניון מחשיב במיוחד את הוועדות הבינלאומיות הבאות אחת לשבע שנים כדי לבדוק ביסודיות את הפקולטות שלו. כך הוצבה לפני כשנה הפקולטה להנדסת חשמל שלנו בין עשר הטובות בעולם, על ידי ועדת פרופסורים מכובדת בראשות הפרובוסט של MIT, פרופסור רפאל רייף".
פרופסור לביא מציין עוד כי "בדירוג האוניברסיטאות העולמי של אוניברסיטת טון ג'יאנג בשנחאי הופיע הטכניון במקום ה- 38 בעולם בין האוניברסיטאות ההנדסיות-מדעיות, ובמקום ה- 15 בתחום מדעי המחשב".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר: "קיימים בעולם מספר רב של דירוגים בינלאומיים שכל אחד מהם מורכב ממדדים שונים, חלקם מדדים מוחלטים (לדוגמא: ציטוטים של מאמרים) וחלקם הערכות סובייקטיביות (כמו למשל הערכת עמיתים והערכת מעסיקים). בחלק מהמדדים יש לאוניברסיטאות הישראליות נחיתות מובנית, למשל יחס סטודנטים לסגל ושיעור חברי הסגל והסטודנטים הבינלאומיים.
"יש בעולם יותר מ-19,000 אוניברסיטאות ומכללות. לייצוג של אוניברסיטאות המחקר הישראליות בדירוגים השונים אין אח ורע במדינות אחרות, ודאי לא יחסית לגודל האוכלוסייה, לתמ"ג ובמיוחד להשקעה פר סטודנט בהשכלה גבוהה.
"כמו כן, לפי הדירוג של חברת QS לשנת 2010, אוניברסיטת תל אביב ממוקמת במקום ה-11 בעולם במספר הציטוטים פר חבר סגל, גבוה יותר מאשר כל אוניברסיטה אחרת בישראל".
האוניברסיטה העברית
