בעידן הדיגיטלי המתקדם והמהיר שאנחנו חיים בו, כולם רוצים להתחדש ולהרחיב את קהל היעד החברתי שלנו, כאשר הדרך היעילה ביותר היא כמובן שימוש ברשתות חברתיות, כשהמובילה שבהן היא פייסבוק שבימים אלו חוצה את רף חצי מיליארד המשתתפים הרשומים בה. פרט אליה קיימות רשתות נוספות וייעודיות יותר כמו linkdin שמטרתה ליצור רישות חברתי בעיקר על בסיס מקצועי, כמו שהייתה רשת "קפה" של אתר themarker בתחילת דרכה. בכל המרחב העצום הזה נשאלת השאלה היכן נכנסים המוסדות להשכלה גבוהה, מה היקף הפעילות שלהם, האם הוא מצליח ובאיזה אופן אפשר למקסם אותו ולהביא למיצוי ויעילות.
שלב ראשון במהלך כזה הוא בחירת דרך פעולה, על זה מסכימים רוב האנשים מהתחום. "כשנכנסים לנושא הזה צריך להגדיר אסטרטגיה, להגדיר מה המטרה. לפני שנכנסים למהלך ואומרים 'נורא מגניב להיות בפייסבוק', צריך להחליט מה המטרה שלי: ליצור קשר רציף עם הסטודנטים? להגיע ליותר מועמדים פוטנציאלים? ליצור לעצמי שם של מומחה תוכן בנושאים שיש לי מחקר? או שאני מחפש לגייס תרומות?", מסבירה עדי שלג, יועצת אסטרטגית בחברת "תפן" (Tefen), המתמחה ביצירת אסטרטגיות לחברות, ניהול פרויקטים וניהול השינויים המבוקשים.
שלג מציינת שאחרי השלב הזה אפשר להתחיל להתמקד בנושאים שחשובים למוסד הלימודים ולזכור את הפתגם "תפסת מרובה לא תפסת". "היום לא כולם עדיין ברשתות חברתיות, הרבה אנשים עוד לא שם. חשוב שהמקום הראשון שמישהו מחפש אותך, כמוסד, ומגיע אליו זה האתר שלך ושיהיו קישורים לכל הפעילויות החברתיות. לא צריך לרוץ על כל הערוצים: פייסבוק, טוויטר, יו-טיוב, צריך להתאים את הערוץ למטרה".
ישראל בלכמן, סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת "בלינק", המתמחה בתחום המדיה החברתית לארגונים מבקש לא לזנוח את דרכי התקשורת המסורתיות באינטרנט, "כשמדובר על רשתות חברתיות פייסבוק בראש, אבל יש עוד הרבה מקומות אחרים שבהם גולשים יוצרים קשר אחד עם השני, יש גם פורומים די פופולאריים בנושאי לימודים כמו בוואלה וביורם. הפייסבוק הוא מאוד מרכזי בתור פלטפורמה, אבל זאת לאו דווקא הפלטפורמה לפעול בה. צריך לשים לב שבעולמות האלה נפגשים עם סטודנטים, בשלבים שונים של מחזור החיים שלהם כסטודנטים". בלכמן גם מבהיר שצריך להתאים לקהל היעד את הערך שמתאים לו בשלב שבו הוא נמצא, בין אם סטודנט מתחיל, בוגר מוסד אקדמי או תורם פוטנציאלי שעשוי היה להיות בעברו חלק מאותו מוסד.
רועי בן גל, מנכ"ל socialit, שחברתו נותנת שירותי טכנולוגיה עבור המשווקים, מציין נקודה נוספת שמקלה על הגישה לקהל היעד החשיפה האישית של האנשים בעידן הפייסבוק, "הטכנולוגיה הייתה קיימת לפני הרבה שנים, מה שהשתנה זה שאנשים מוכנים להיחשף", הוא אומר, "היום יש לך יותר זירות שיחה מרוכזות בהן אתה יודע על מה מדברים. זה היתרון המרכזי בפרסום בפייסבוק, אתה יודע למי אתה מפרסם. אם פעם מכללות ידעו שהן מפרסמות במקום שצעירים מסתובבים בו, היום יש להן פלטפורמה רחבה שמאפשרת להגיע בדיוק לקהל היעד הרצוי. פייסבוק נותן לך פלטפורמה שנותנת מענה מאוד פשוט ואחיד לתקשר עם הגולשים".
ולצד כל זה, מדגיש בלכמן שחשוב לשמור על פסאדה ראויה, "אם אתה מוסד מאוד רציני ומכובד לא לנסות לחקות מותגים שמגניבים לצעירים ולחשוב איזה ערך אתה יכול להביא מבחינת תוכן וכלים לסטודנטים שאתה פונה אליהם ולתחזק את זה לאורך זמן".
בלכמן מגדיל ומציע דרך יצירתית לקדם את הדיונים בפרופיל המוסד "חשוב ליצור איזושהי אישיות למוסד האקדמי, כזו שהסטודנטים נמצאים מולה בדיאלוג. האישיות הזאת צריכה להיות מובחנת, תואמת את הערכים, החזון והאופי של המוסד הזה".
קפלן מדגיש שהסדרת תפקיד ייעודי לתפעול הרשת החברתית יכולה לחסוך למוסדות הרבה כסף על קמפיינים שעשויים לא לקלוע למטרה, "לשים מישהו שמבין עניין ולתת לו משכורת כדי שישקיע את עצמו בזה, זה הרבה יותר זול מכל קמפיין שיווקי. אבל הרבה ארגונים מתקשים להבין את זה ולא קולטים שזה לא יקרה תוך כדי תנועה. מפה נדרשת השקעה ייעודית, למצוא אדם בכיר יחסית שמבין את האסטרטגיה הארגונית שלך היטב, זו השקעה מאוד חשובה והיא באמת זולה יחסית".
אתר mashable.com דיווח בסוף השנה שעברה על תוכנית ניסיונית שהחלה באוניברסיטת פרדו (Purdue) ואף פותחה בה, שנקראה "כסא חם" (Hotseat) ושילבה את הפייסבוק והטוויטר במהלך השיעורים. המטרה הייתה לאפשר לסטודנטים לכתוב תגובות תוך כדי השיעור וכך לאפשר למשתתפים להגיב לרעיונות בזמן אמת על המסך מאחורי המרצה. בשני הקורסים בהם התקיים הניסוי הוא זכה לביקורות חיוביות הן מהתלמידים והן מהמרצים, 73% מהמשתתפים בשיעורים לקחו חלק בפעילות השוטפת של "הכיסא החם".
ובארץ? אוניברסיטת חיפה למשל, מספר אילן יבלברג ממערך הדוברות של המוסד, מפעילה עמוד פייסבוק פעיל "מתוך התפיסה שדוברות במאה ה-21 לא יכולה להיות כמו הדוברות הקלאסית של עבודה מול עיתונאים. נכון להיום יש לנו מעל ל-3000 חברים בפייסבוק, רק מפה לאוזן. זה התחיל עם מעט סטודנטים ולאט לאט גדלנו". את ההפניה לרשתות החברתיות העיקריות בהן הם פעילים: פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב אפשר למצוא בעמוד הבית של האוניברסיטה בחלק הימני התחתון של המסך. יבלברג מאמין גם הוא בהצעת המומחים להתאים אדם ייעודי להפעלת הרשתות החברתיות, "יש לנו בדוברות פונקציה של ניו מדיה, שתי סטודנטיות בחצי משרה שזה התפקיד שלהן, אם יש מישהו ששואל שאלות הן מפנות אותו למקום הרלוונטי. אנחנו לא חושבים שאם זה בפייסבוק זה לא רשמי, זה רשמי לחלוטין ואנחנו עומדים מאחורי מה שנאמר שם". לדבריו, העמוד מתעדכן כ- 3-4 פעמים ביום.
שלג, בוגרת המרכז הבינתחומי בהרצליה, מציינת לטובה את עמוד אגודת הסטודנטים של המרכז, "בעמוד אגודת הסטודנטים יש כבר 2000 חברים. הם נותנים טיפים לבחינות, אירועים, כלים שימושים בתקופת מבחנים, הצעות לסטודנטים וכדומה. הם לוקחים נושאים ומקדמים אותם קדימה. יש שם שיחה כל הזמן: הסטודנטים מתלוננים והאגודה עונה ונוצר מצב שכולם עונים לכולם". לדבריה, חשבונות רשמיים של מוסדות לימוד יכולים ללמוד הרבה מהפעילות החברתית של אגודות הסטודנטים.
לסיכום, בן גל צופה בתחום הזה עתיד ורוד למוסדות להשכלה גבוהה, אבל לא בטווח הקרוב, "מכללות ואוניברסיטאות הם גופים שזזים מאוד לאט, הם לא גופים עתירי ממון שיכולים לעשות ניסויים, יש להם תקציבים נמוכים ואני מאמין שאת הפוש יתנו הסטודנטים. מה שאנחנו רואים היום זו פעילות לא ממסדית מצד הסטודנטים. הצורך יגיע בסופו של דבר מלמטה והמוסדות יאגדו את הקבוצות של הסטודנטים וינסו לתת להם פלטפורמה יותר טובה ומעניקה למוסד יותר שליטה".
