מחקר חדש, שנערך על ערבים ישראלים המדברים ערבית ועברית שוטפת, מגלה כי השפה בה אדם מדבר ברגע נתון יכולה להשפיע על מחשבתו. המחקר מצא שאסוציאציות חיוביות של ערבים ישראלים לגבי בני עמם חלשות יותר כאשר הם נבחנים בעברית לעומת מצב שבו הם נבחנים בערבית. ממצאי המחקר מתפרסמים בימים אלה במגזין המדעי Psychological Science.
החוקרים ד"ר שי דנציגר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר רוברט וורד מאוניברסיטת בנגור שבויילס, בריטניה, פיתחו ניסוי הבודק איך חשיבת הסטודנטים משתנה בערבית ובעברית תוך ניצול המתחים בין ערבים ויהודים בישראל. הנבדקים במחקר היו ערבים ישראלים, סטודנטים באוניברסיטאות ומכללות דוברות עברית, השולטים בשתי השפות.
המחקר השתמש במטלת מחשב הנקראת מבחן האסוציאציות הסמויות (implicit association test) בה משתמשים רבות לחקר אפליה. במהלך המבחן הוקרנו מילים בודדות על צג המחשב כאשר הנבחנים צריכים לסווגן מהר ככל האפשר, על ידי לחיצה על המקש המתאים במקלדת.
המטלה בוחנת תהליכי חשיבה אוטומטיים כיוון שלנבדק אין כמעט זמן לחשוב על התשובות. הטריק הוא, שהנבדקים מסווגים שני סוגי מילים: מילים המתארות תכונות (חיוביות ושליליות) ושמות של אנשים. במקרה זה שמות ערביים כמו אחמד וסמיר ושמות יהודים כמו אבי ורונן.
לדוגמא, הנבדקים קיבלו הנחיה ללחוץ על המקש "מ" כשראו שם ערבי או מילה עם משמעות חיובית, או "ק" כשראו שם יהודי או מילה עם משמעות שלילית. בדוגמא זאת, אם אנשים מקשרים באופן אוטומטי מילים "חיוביות" עם ערבים ומילים "שליליות" עם יהודים, הם יהיו מסוגלים לבצע את מטלת הסיווג מהר יותר, לעומת מצב שבו הם מקשרים אוטומטית בין מילים בכוון ההפוך. בחלקים שונים של המבחן מופיעים סטים שונים של זוגות מילים.
בכדי לבחון האם השפה בה השתמשו השפיעה על האסוציאציות שלהם לגבי השמות, התבקשו הנחקרים לבצע את המבחן הן בעברית והן בערבית. לנבדקים הערבים היה קל יותר לקשר שמות ערביים עם תכונות "חיוביות" ושמות יהודים עם תכונות "שליליות", מאשר לקשר שמות ערביים עם תכונות "שליליות" ושמות יהודים עם תכונות "חיוביות".
אפקט זה היה חזק יותר כשהמבחן בוצע בערבית. במבחן בעברית הנבדקים הראו פחות אפליה חיובית לגבי שמות ערביים לעומת שמות יהודים. "השפה בה אנו מדברים יכולה לשנות את דרכי החשיבה שלנו על הזולת", אומר וורד.
"נראה שאנשים יכולים להציג אישיויות שונות בסביבות שונות", מסביר ד"ר דנציגר, "ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאישיות שבאה לידי ביטוי ברגע נתון מושפעת מהשפה בה דובר האדם באותו הרגע".
