להקת מדיאס מציגה:
פסנתר ושירה - טליה טרון, 24, סטודנטית לפסיכו-ביולוגיה באוניברסיטה העברית.
גיטרה חשמלית - יוסי ארג?בני, 26, סטודנט למדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה העברית.
סקסופון - בן פרץ, 23, סטודנט לסאונד ב"סאונד- בית הספר לעיצוב והנדסת קול" בתל אביב.
כלי הקשה, קולות - מעיין דהן, 24, סטודנטית ללימודי ארץ ישראל וחינוך במכללת הרצוג.
גיטרה בס, חלילית, קולות - ראובן אופנהיים, 30, מוזיקאי.
מה אתם מנגנים?
"זה די מגוון. מוזיקה שהיא קצת בלוז, קצת רוק רך, קצת ארץ ישראל הישנה והטובה ויש גם נגיעות של רגאיי".
מי זה מידאס?
"המיתולוגיה היוונית מספרת על המלך מידאס שביקש מהאלים מגע זהב. האלים בירכו אותו ומידאס היה מאושר עד השמים, כשהפך עפר ומתכת פשוטה לזהב טהור. עם הזמן הברכה הפכה לקללה כשגם האוכל, השתייה ואפילו הבת שלו הפכו לזהב כשנגע בהם".
ואיך הסיפור הטראגי מתקשר ללהקה?
"האמת שהתלבטנו הרבה זמן באיזה שם לבחור לעצמנו. בסוף החלטנו על מידאס כי אהבנו את הרעיון של מגע הזהב ופשוט התעלמנו מהסוף הרע".
מה מייחד מוסיקה בעיר הקודש?
"ירושלים היא עיר מעולה ללהקות צעירות. בניגוד לתל אביב שהיא רוויה באמנים, כאן יש הרבה מקום ליצור משהו חדש ולנסות להצליח".
והירושלמים מפרגנים?
"בגדול כן. את הקליפ צילמנו בשכונת נחלאות הירושלמית ולמרות שחלק האנשים הסתכלו עלינו כמו משוגעים, הרבה גם נשארו להקשיב והפכו לחלק מהקליפ עצמו".
מגע הזהב תופס גם ללימודים?
"כולנו בטירוף מוחלט בין לימודים עבודה ומוסיקה, אבל זה מספיק חשוב לנו אז מפנים את הזמן. בכלל, לבוא ולנגן ולפרוק וליצור זה מקום שעוזר בלימודים, בתקופות מבחנים הציפייה לחזרה מחזיקה אותי בחיים ועוזרת לי להמשיך".
והמרצים יודעים?
"באוניברסיטה העברית לא מדברים עם מרצים על דברים כאלה, אבל בן מתחיל להכניס אותנו לתוך הפרויקטים שלו בלימודי הסאונד. כשאנחנו באים לעשות שם חזרות כל מי שלומד איתו ואפילו המורים מקשיבים ונותנים הערות בונות".
* * *
(צילום: שיר גרין)
