הפריחה בתחום לימודי העיצוב הביאה לכך שבכל שנה אלפי סטודנטים מנסים להתקבל למוסדות האקדמיים המובילים לעיצוב. הביקוש הרב יצר מצב בו רבים מהמועמדים ללימודים אלה לא מצליחים לעבור את מבחני הקבלה, הכוללים הגשת תיק עבודות, מבחנים פסיכוטכניים, מבחני סימולציה וראיון אישי.
מוסדות הלימוד אמנם טוענים בתוקף כי מטרת המבחנים היא לזהות כישרון ולא ידע מוקדם, אולם הנתונים בשטח מצביעים על מציאות חדשה שנוצרה - ריבוי מכוני הכנה המתיימרים להכין את התלמידים לאותם מבחני קבלה מאתגרים. הערכות בשוק מניחות כי לפחות 75 אחוז מהסטודנטים לעיצוב למדו במכינה קודם לכן, נתון המזכיר את אחוז המשתתפים בקורסי פסיכומטרי.
האם יש צורך במכינה על מנת להתקבל ללימודי עיצוב?
המכינות הקדם-אקדמיות מציעות לתלמידים שיעורי מבוא בתחומי אמנות כמו רישום, עיצוב וצילום. לא פעם הן מסייעות לתלמידים להכין תיק עבודות ואף מכינות אותם לראיון הקבלה והמבחנים השונים. כמו כן, המכינות לעיצוב נותנות לתלמידים שלא התנסו בתחום, הזדמנות לטעום מתחומי העיצוב השונים. בצורה כזאת נכנסות המכינות לואקום שיוצרים בתי הספר לעיצוב ומסייעות לסטודנטים לעתיד להחליט מהו התחום שהם מעונינים להתמחות בו לאורך התואר.
יתרון נוסף הוא בכך שהתלמידים מתוודעים לראשונה לדרישות הקבלה התובעניות כשהם בסביבה מוגנת ותומכת, ובכך מפחיתים את רמת החרדה והחששות.
למרות היתרונות הרבים, ראשי בתי הספר והפקולטות השונות לעיצוב סבורים שהמכינות אינן עוזרות ואף פוגעות לא פעם בסיכויי הקבלה של המועמד. בעלי המכינות הפרטיות, מצידם, דוגלים כמובן בהכנה המוקדמת.
"השמועה אומרת שלהתקבל לאופנה בשנקר יותר קשה מלהתקבל לרפואה בהדסה", מספר אבישי קרן, מורה במכינה הבינתחומית לעיצוב ואדריכלות, "וזה לא סתם, יש פחות בתי ספר לעיצוב אופנה בארץ ואחוז האנשים היצירתיים גבוה - כל זה הופך את הקבלה לכמעט בלתי אפשרית. אם אתה לא עובר הכשרה מוקדמת או שזה הגיע לך מהבית מגיל אפס, הסיכוי שלך להתקבל הוא כמעט אפסי".
אורי ניר-וינטר, בעלים?משותפת של המכינה הבינתחומית, מסכימה וטוענת כי "כולם עושים מכינות, עובדה שמעלה את רף הקבלה. לכן מי שלא משתתף באחת המכינות הוא חלש יותר".
לדבריה, המכינות הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך הקבלה כולו. "כמי שעברה את התהליך הזה בעצמה, אני יכולה להגיד שזה תהליך מאד מותח, אני חושבת שיותר מאשר להתקבל ללימודים אחרים".
יותר קשה מלהתקבל ללימודי רפואה. קרן
"אנחנו לא שמים דגש על תיק העבודות"
עלות לימודים במכינות נעה בין 4,500 ל-9,800 שקלים עבור קורס בן חודשים ספורים בלבד. כך, עוד לפני שהסטודנט התקבל ללימודים הוא נאלץ להוציא כסף נוסף על לימודי ההכנה וחומרי הגלם לפרויקטים השונים של המכינה.יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שהלימודים במכינה לעיצוב נכונים עבור חלק מהסטודנטים, בעיקר אם אין להם רקע מוקדם בתחום. יחד עם זאת, חלק מהמוסדות מנסים לעקוף את השפעת המכינות על ידי ביטול הדרישה להגשת תיק עבודות.
"תהליך הקבלה כולל שני שלבים", מסביר דקאן הפקולטה לעיצוב המכון הטכנולוגי חולון HIT, אברהם גרנט, "כל המועמדים מוזמנים לעשות בחינה פסיכוטכנית, כדי לבחון התאמה. כ- 150-200 איש יוזמנו לשלב השני, שבו יש לנו ריאיון אישי ארוך וממצה מול שני מורים ותרגילים שמבוצעים פה במהלך 3-4 שעות בסטודיו".
לטענת ראשי המגמות האקדמיות, המכינות אינן בהכרח עוזרות ולא יכולות להמציא כישרון שלא קיים. "אנחנו לא שמים דגש על תיק העבודות ולא מחפשים שתהיה תעשייה שמייצרת תיקי עבודות", מוסיף גרנט, "אנחנו מחפשים לא את מי שעבר מכינה אלא את היהלום שבפנים".
"יש משהו שהוא מאוד סדרתי במכינות", אומרת ראש המחלקה לעיצוב פנים בפקולטה לעיצוב המכון הטכנולוגי חולון HIT, ברכה קונדה, "אני לפעמים מעדיפה שסטודנטים יביאו עבודות מאד אותנטיות שלהם גם אם זה בנייה של גלשן או סריגה של סוודר או רישומים מאשר תיק עבודות מפס הייצור של המכינות".
מחפשים את היהלום
מצד אחד מבקרים, מצד שני מפעילים מכינות
ומה הסטודנטים חושבים על המכינות הקדם-אקדמיות לעיצוב? נעמי כפרי, סטודנטית שנה א' לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי חולון ובוגרת מגמת גרפיקה בתיכון, ניגשה ללימודים הקדם אקדמיים כיוון ש"הייתי צריכה מישהו שקצת ידחוף אותי לעשות את תיק העבודות". לעומתה, רן עוזר, סטודנט שנה ד' לעיצוב פנים במכון הטכנולוגי חולון, עבר מכינה לפני שנרשם ללימודים בשביל להכיר לראשונה את התחום. "עשיתי זאת כניסיון ראשון לטעום מה זה בכלל עיצוב, אם זה בכלל מדבר אליי".למרות הביקורת שמפנים בתי הספר לעיצוב כלפי המכינות, חלק מהם מפעילים בעצמם מכינות, תוך שימוש במורים ובמתקנים של בית הספר . "גם לנו יש לימודי חוץ", מודה גרנט, "ובלימודי החוץ האלה יש קורסים להכרת העיצוב. אנחנו מגדירים אותם כך וזו הגדרה הרבה יותר מדויקת מאשר מכינה. הם לא עוסקים בהכנת תיקי עבודות. זוהי הזדמנות לאדם שחושב על לימודי עיצוב לבוא ולראות אם זה מתאים לו, אם הוא בוחר את המקצוע הנכון".
אולם נראה כי זו גם אחת הבעיות של בתי הספר לעיצוב. בניגוד למקצועות כמו רפואה או משפטים, שם בחירת ההתמחות נעשית תוך כדי לימודי התואר ובהדרכת המרצים, כאן נאלצים הסטודנטים לבחור את תחום ההתמחות עוד לפני היום הראשון ללימודים. על כן, יש מקום לתהות האם זה נכון להשאיר את הסטודנט המתחיל להתמודד לבדו באחד השלבים הכי קריטיים בתהליך הלימודים, בחירת ההתמחות, עד שאין לו ברירה אלא לחפש עזרה במכינות לעיצוב, אשר הולכות ותופסות את המקום המסורתי של המרצה באקדמיה.
בוחרים תחום מוקדם מדי?
