בתמונות הפופולריות של הקולג' עולות תמונות מחיי המעונות, שיעורים מסביב לשעון, משחקי פוטבול, מסיבות, אולי איזו משרה בחצי משרה ואז, ארבע שנים לאחר מכן, התואר המיוחל. אבל עבור מרבית הסטודנטים זה לא ממש קורה כך. בערך 2.8 מיליון סטודנטים נרשמים ללימודים גבוהים בכל שנה. אך לסיים את מה שהתחילו זה סיפור אחר לגמרי: אחד מכל חמישה סטודנטים שנרשמו למסלול בן שנתיים סיימו לאחר שלוש שנים. גם בלימודי הקולג', הנמשכים ארבע שנים, רק שניים מתוך חמישה מסיימים את התואר שלהם תוך שש שנים.
פבליק אג'נדה פרסמו מחקר שכותרתו: "כשכל החיים לפניהם" הדן בבעיית הנשירה מהקולג'. כפי שפורסם ב"ניו יורק טיימס" המחקר שנכתב על ידי העמותה של ביל ומלינדה גייטס, בדק יותר מ-600 צעירים ומבוגרים בגילאים 22-30, שלקחו חלק בלימודים בקולג', גם אם רק מספר קורסים.
החוקרים בדקו אנשים שעזבו את הלימודים לפני שסיימו את התואר מול אנשים שסיימו את לימודי התואר במהלך שנתיים או ארבע. ההבדלים שנמצאו ביניהם היו עצומים. בין אלו שנשרו מהלימודים, לפחות שישה מתוך עשרה לא זכו לתמיכה כלכלית מהמשפחה בתשלום שכר לימוד. בין אלו שסיימו את לימודי התואר לפחות שישה מתוך עשרה קיבלו עזרה מהמשפחות שלהם בכל הנודע תשלום שכר לימוד.
שבעה מתוך עשרה שנשרו מהלימודים אמרו שלא הייתה להם כל מלגה או הלוואות, מבין אלו שסיימו את התארים, רק ארבע מתוך עשרה הסתדרו ללא אחת מן העזרות הכלכליות האלו.
הסיבה העיקרית לנשירה מהלימודים היא שזה פשוט קשה מדי לתמוך בעצמך כלכלית ולהיות נוכח בלימודים במקביל. איזון בין לימודים ועבודה הוא נטל כבד יותר מלמצוא מימון ללימודים, על פי מסקנות החוקרים. למעשה, יותר משליש מהנושרים אמרו כי גם אם היה להם מענק שהיה מכסה את שכר הלימודים והספרים, היה להם קשה לחזור ללימודים, בהתחשב במחויבות שלהם לעבודה ולמשפחה. כמו כן, הוריהם של ארבע מתוך עשרה נושרים מהקולג' מעולם לא למדו מעבר ללימודים תיכוניים.
החוקרים גם שאלו את הנבדקים איזה שינוי הכי יעזור לאותם סטודנטים לסיים את לימודי התואר, כשהם מציעים 12 פתרונות אפשריים. הנבדקים אהבו את הרעיונות שהוצעו, עבור אלו שלא סיימו את לימודיהם בין ההצעות שקסמו להם הייתה האפשרות להניח גם לתלמידים שלומדים רק באופן חלקי לבקש מלגת לימודים. הייתה האפשרות להציע יותר קורסים בשעות הערב וסופי שבוע. הצעה שהכי פחות מצאה חן בעיני הנבדקים, למרות שהיא נתפסת כיעילה, הייתה לאפשר גישה אונליין ליותר קורסים ואולי אף להעביר את תהליך ההרשמה לאוניברסיטה לאינטרנט.
המחקר מספק תחמושת לכל אחד מהצדדים בוויכוח האינסופי - האם הפתרון לבעיית הנשירה מהקולג' הוא כלכלי (בין אם שכר לימודים נמוך יותר או יותר עזרה כספית) או שמא דווקא רפורמה בלימודים בתיכון תעזור (מאחר שלתלמידים עם ציונים יותר בגבוהים והכנה מתאימה ללימודים גבוהים יש פחות סיכויים לנשור מהלימודים), או שאולי הוא בכלל קשור למבנה הלימודים בקולג' (מערכת שעות גמישה יותר וכו').
עם זאת קשה לטעון ששורש הבעיה לא נעוץ בסיבות כלכליות, ולא נותר אלא לתהות האם במקום לבזבז משאבים על עריכת מחקרים בנושאים ברורים יחסית , לא היה פשוט יותר להוזיל את שכר הלימוד ולסגור עניין?
