האומנם הסטודנטים בישראל הם אוכלוסייה חלשה שיש להגן עליה? האם הם מוצאים עצמם במצב של הישרדות יומיומית? אם תשאלו את אגודת הסטודנטים בת"א התשובה היא ללא ספק כן.
בתחילת שנת הלימודים הנוכחית יזמה אגודת הסטודנטים באוניברסיטה מסמך הקורא לקבוע בחוק את זכויותיהם של אוכלוסיית הצעירים בישראל. המסמך, ששמו הרשמי הוא "חוק הצעירים", מכיל כ-100 עמודים ועשרות תתי סעיפים המציגים מהו הרציונאל מאחורי הצעת החוק, כאשר בין השאר, המטרה היא למנוע את בריחת המוחות מישראל.
רוצים לסיים את התואר בלי מינוס
במסמך: פתרונות שכר לימוד, דיור ותחבורה
המאבקים הסטודנטיאליים של השנים האחרונות התמקדו בנושא החינוך האקדמאי ושכר הלימוד: הרצון לתמוך בדרישות המרצים להעלאת השכר, הפגנות נגד הקיצוצים במחלקות הרוח והחברה וההתנגדות להעלאת שכר הלימוד. ואכן, קשים הם חייו של הסטודנט המצוי: בין חיפושי עבודה, שקידה על הלימודים, חשבונות ושכר דירה, אין לו רגע דל. "חוק הצעירים" בא לעזור לסטודנטים בישראל לשרוד ומנסה למנוע בריחת מוחות מהארץ. המסמך מציע פתרונות שיסייעו לסטודנטים והוא כולל חישובים, הערכות ותחזיות לגבי העלויות למדינה והחיסכון לסטודנט, כמו גם פתרונות יצירתיים לבעיות בנושאי דיור, שכר לימוד ותחבורה. "התפיסה כאן היא שונה מכל יוזמות הסטודנטים בעשור האחרון. ההסתכלות היא כוללת ולא סובבת סביב נושא ההשכלה הגבוהה בלבד", טוען יו"ר אגודת הסטודנטים, שחר בוצר, שכתב את המסמך בשיתוף עם סגן יו"ר האגודה, רן לבנה.
אחת הנקודות שעולות מהמסמך מדברת על שכר הלימוד. לפי ההצעה, דרישת התשלום השנתית לתואר ראשון תרד משמעותית ותעמוד על תשלום סמסטריאלי בגובה 1,925 ש"ח, שיוצמד לשכר המינימום. בתמורה לכך, הסטודנטים יתחייבו לשלם מס בגובה 0.65% עבור כל סמסטר שלמדו, לאורך תקופה של עשר שנים מיום קבלת התואר. כמו כן, סטודנטים לא יחויבו לבחור את האופציה הזאת ויוכלו לשלם שכר לימוד סמסטריאלי בגובה 7,700 ש"ח, שיוצמד לשכר המינימום. בדרך זו, סטודנטים המתקשים בתשלום שכר הלימוד בעת הלימודים, יוכלו שלא לעשות זאת וכך ימנעו מההכרח לעבוד בתקופת הלימודים בכדי לממן את התואר.
בנושא הדיור "חוק הצעירים" מעלה את הבעיות העומדות בפני צעירים לשכירה ולרכישת דירה ומנסה להציע פתרונות. אחת מההצעות היא לחייב, בתנאים מסוימים, כל פרויקט חדש מעל 40 דירות למכור 10 אחוז מהדירות בעלות ברת השגה לצעירים.
הצעה נוספת היא השקעת מימון בהנחות סטודנטיאליות לא רק בנסיעות עירוניות כפי שניתן עד היום, אלא גם לנסיעות בינעירוניות.
צעירים מתקשים לקנות דירה בישראל
ובסופו של דבר - הכל תלוי בממשלה
"חוק הצעירים" הוא טוב ויפה, אולם יש לזכור כי בסופו של דבר שאלת יישומו תלויה בממשלה, וללא אישורה ותמיכתה, החוק לא ייצא אל הפועל ויהיה כעוד מסמך שניסה ללא הצלחה להציל את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל. עם זאת, בוצר אופטימי ומשוכנע שה"חוק" יזכה לתמיכת הממשלה, "משיחות שעשיתי עד כה עם גורמים בממשלה הם מבינים שצריך שינוי ביחס לצעירים על מנת למנוע את בריחת הצעירים האיכותיים מהארץ", הוא אומר.נוסף על כך, נכון להיום אף אחת מאגודת הסטודנטים האחרות עוד לא הצטרפה ליוזמה. לדברי בוצר, בקרוב צפויות אגודות הסטודנטים הארציות לקבל לידיהן את פרטי המסמך ולהחליט האם הן לוקחות בו חלק.
בעיה אחרת שיוזמי החוק צריכים להתמודד איתה היא המודעות של הסטודנטים לעצם קיומו של "חוק הצעירים". רבים מהסטודנטים באוניברסיטת תל אביב כלל לא שמעו על "החוק" שרץ מאז תחילת הסמסטר. כמו כן, המעטים ששמעו על היוזמה מביעים סקפטיות באשר ליכולת יישומה. שי, סטודנט למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, אומר כי הוא "לא מכיר את החוק, אבל הוא נשמע לי מופרך. הסטודנטים הם לא בדיוק בראש מעייניה של ממשלה שעסוקה בביטחון, אבטלה וכתבי אישום".
גם טליק, סטודנט שנה ג' להיסטוריה באוניברסיטה, לא שמע על היוזמה "אין לי מושג מה זה החוק הזה, כנראה שאגודת הסטודנטים של האוניברסיטה שלחה פעם דואר אלקטרוני בנושא יחד עם עוד נושאים נוספים ובטח רפרפתי בו ומחקתי".
בחודשים הקרובים צפויים יוזמי ההצעה להעביר אותה לאגודות הסטודנטים האחרות, להקים צוותי עבודה של סטודנטים ולקדם את "חוק הצעירים" בקרב הסטודנטים והממשלה. האם זה יצליח? רק הזמן יגיד.
יעזור לקדם את החוק? שר החינוך, סער
