תוכנית בולוניה היא תהליך ארוך שהחל ב- 1999, ומטרתו העיקרית היא האחדה והשבחה של מערכות ההשכלה הגבוהה במדינות היבשת. התוכנית החלה בהכרזה רשמית של שרי חינוך מ- 29 מדינות אירופיות שהתכנסו באוניברסיטה העתיקה של בולוניה באיטליה, על מנת לעצב את עתיד ההשכלה הגבוהה באירופה. נכון להיום, התכנית נמצאת בשלבים שונים של יישום בלא פחות מ- 46 מדינות, ובתוכן כל מדינות האיחוד האירופי ומרחב שנגן (Schengen).
הקווים המנחים של התוכנית הם הגברת הניידות של הסטודנטים בין האוניברסיטאות השונות באירופה, קביעת סטנדרטים אחידים להערכה ובקרת איכות של התארים ושיפור הזדמנויות התעסוקה לאחר סיום התואר.
46 מדינות אירופיות כבר בפנים
לפני התכנית: תוהו ובוהו
לפני יישום התוכנית, התארים במדינות אירופה היו שונים ממדינה למדינה באורכם ובערכם, מה שיצר בלבול רב. לשם המחשה, בעבר, תואר ראשון בספרד או באיטליה נמשך כחמש שנים, בעוד שכדי להשלים תואר מקביל באנגליה נזקק הסטודנט לשלוש שנים בלבד. לעומת זאת, שנתיים אקדמיות מלאות באוניברסיטה צרפתית הספיקו כדי לסיים מעין "תואר" ראשון, שללא לימודי המשך לא ניתן היה להכיר בו ככזה בשום מקום אחר. בנוסף, במדינות רבות כלל לא היה קיים תואר שני (Master), ובוגרי התואר הראשון המשיכו את לימודיהם ישירות לדוקטורט, שלא היה מוכר במדינות בהן תואר שני היה תנאי קבלה לדוקטורט. מצבים שכיחים מסוג זה הקשו על סטודנטים ממדינה אחת שרצו להמשיך את לימודיהם במדינה אחרת, וכן יצרו בעיות בהערכת התארים לצורכי עבודה במדינות האיחוד השונות.
בולוניה בפעולה
תארים חדשים אחד הלקחים הראשונים שהופקו מהמצב בו בכל מדינה היו סטנדרטים שונים ללימודים אקדמיים היה הצורך בהאחדה של מבנה ואורך התארים, ועל כן נקבע מספר שנים אחיד לתואר ראשון, שני ושלישי במדינות המשתתפות בתוכנית.
כמו כן, הוחלט על יישום מערכת אחידה של נקודות זכות הנקראת ECTS (European Credit Transfer System) המשותפת לתארים בכל המדינות החברות בתוכנית. בכל אחת ממדינות אלו התואר הראשון אורך בין שלוש לארבע שנים וערכו 240 ECTS, התואר השני בין שנה לשנתיים ( ECTS 60-120) והתואר השלישי- בין שלוש לארבע שנים. בצורה זו, תוכניות חילופים כמו Erasmus נהנות מגמישות וניידות מקסימליות לסטודנטים, והאפשרות ללימודי המשך במדינות אחרות המשתתפות בתוכנית הופכת להיות נגישה הרבה יותר.
משטר הלימודים
תוכנית בולוניה שואפת להעלות את רמת הלימודים באוניברסיטאות האירופאיות על ידי מערכת בקרת איכות אחידה. כל נקודת זכות ECTS היא שוות ערך ל-25 שעות עבודה של הסטודנט, הכוללות הרצאות עם נוכחות חובה, מטלות קריאה, כתיבת עבודות והשתתפות בסמינרים בקבוצות קטנות. משטר לימודים זה, הדומה לנהוג בארה"ב, מעודד את הסטודנטים להיות "תלמידים במשרה מלאה" ומחייב השקעה של שעות לימודים רבות בכיתה, בספריה ובבית.
הערכת הסטודנטים וחלוקת הציונים מתבססות על מספר גורמים ולא רק על המבחן הסופי, כפי שהיה נהוג באוניברסיטאות אירופיות רבות עד כה. גורמי ההערכה המרכזיים הם: נוכחות והשתתפות פעילה בהרצאות ובסמינרים, וכן ציונים והערכות שניתנו לעבודות ולבחינות בכיתה.
החיים שלאחר התואר
תואר בוגר מותאם בולוניה (240 ECTS) הוא תואר מוכר לצרכי עבודה ולימודי המשך בכל המדינות המשתתפות בתוכנית. עם זאת, בעולם האקדמי ובשוק העבודה האירופאי נשמעים יותר ויותר קולות הסבורים שתואר בוגר בלבד, בהיותו תואר כללי באופיו, לא יאפשר הזדמנויות תעסוקה רבות, וההתמחות בדמות תואר שני (60-120 ECTS) תהפוך להיות הכרח לא כתוב על מנת להשתלב בצורה מוצלחת בשוק העבודה.
מערכת אחידה של נקודות זכות
איך בולוניה תשפיע עליכם?
סטודנטים ישראלים רבים החלו בשנים האחרונות ללמוד לתארים מותאמי בולוניה, ואחרים המתעתדים ללמוד באירופה בשנה הבאה ימצאו עצמם בתוך מערכת החדשה לא רק לזרים, אלא גם לסטודנטים ולמרצים המקומיים. הנה הצצה להשלכות הצפויות של התכנית, נכון לרגע זה.
השלכות התוכנית
החסרונות
הרבה מהביקורת על תוכנית בולוניה נשמע מכיוונם של הסטודנטים. אלו באים בטענות בעיקר כלפי משטר הלימודים והרעיון של "סטודנטים במשרה מלאה". נוכחות חובה בתרגולים ובהרצאות ופריסת הלימודים לאורך כל שעות היום בתוספת ריבוי המטלות מחוץ לכיתה, עלולות להפוך את הסטודנט העובד לחיה בסכנת הכחדה. כמו כן, רבים מהסטודנטים מביעים את החשש שההכרח הצפוי בתואר שני עלול לייקר משמעותית את ההשקעה הכספית הנדרשת על מנת לממן את הלימודים.התשובה של בולוניה לביקורות אלו היא פתיחת "מסלול איטי" לסטודנטים המעוניינים לעבוד במהלך התואר, בהם משטר הלימודים יהיה גמיש יותר וניתנת האפשרות להערכה באמצעות בחינה סופית. הסטודנטים שילמדו במסלול האיטי יסיימו את התואר הראשון לאחר חמש עד שש שנים, ומינימום של שנתיים לתואר שני.
בנוגע לצורך בתואר שני על מנת למצוא עבודה, אומרים תומכי בולוניה כי גם בעבר הכשרה ברמת תואר שני הפכה לבון-טון בשוק העבודה העולמי, והתכנית לא משנה מגמות דומיננטיות.
היתרונות
אל מול הביקורות, תוכנית בולוניה מביאה לסטודנטים הלומדים באירופה גם בשורות טובות. חלק גדול מהתארים יכלול התמחות מעשית חיצונית בחברות מהמגזר העסקי, תוך שיתוף פעולה הדוק יותר של האקדמיה עם "העולם האמיתי". זה אומר שבוגרים יוכלו להוסיף לקורות החיים ניסיון עבודה אירופאי בתחום אותו למדו, מה שאף פעם לא מזיק. בנוסף, מערכת ה- ECTS מאפשרת ומעודדת חילופי סטודנטים בין מוסדות אקדמיים ב- 46 מדינות. כך ניתן ללמוד לפחות בשתי מדינות במהלך התואר, לרכוש שליטה בשפה אירופית נוספת ולסיים את התואר עם שלוש שפות לפחות.
לאחר סיום התואר, אופק האפשרויות באירופה מזמין יותר מאי פעם: תוכניות לתארים מתקדמים ומעסיקים פוטנציאלים בכל מדינות האיחוד מכירים אוטומטית בתארים החדשים, ובכך הבוגרים הטריים משוחררים מהצורך להתמודד עם ניירת בלתי נגמרת והסחבת הבירוקרטית הכרוכה בהכרה בתואר ממדינה אחרת.
טענות כלפי משטר הלימודים
הטיפים
- בבואכם להתחיל ללמוד במוסד אקדמי באירופה, וודאו שהתוכנית אליה אתם נרשמים היא מותאמת בולוניה ונמדדת באמצעות נקודת זכות ECTS. לרוב המידע הרלוונטי נמצא ברשימת קורסי החובה לתואר. - הפריסה של התוכנית אינה מושלמת ו"המסלול האיטי" לא תמיד זמין בכל המוסדות/מדינות. מומלץ לבדוק היטב את מערכת השעות של כל תוכנית לפני הרישום, ולברר אם יתאפשר לכם לעבוד בזמן הלימודים.
- ישנם תחומים אקדמיים מקצועיים בהם ההשפעה של התכנית על משטר הלימודים היא חלקית או פחות דרמטית, כמו רפואה, הנדסה, וטרינריה או ארכיטקטורה.
ולסיום: יש לזכור שמדובר ברפורמה צעירה. המוסדות האקדמיים, המרצים והסטודנטים נמצאים בתהליך של הסתגלות לבולוניה, ולכן רצוי להצטייד בהרבה סבלנות.
והכי חשוב - הרבה סבלנות
