לאחר חמש שנות מאבק, הצליחו נציגי החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב לבטל את מדיניות תיקנון הציונים, שלדבריהם הורידה להם את הציונים באופן משמעותי ופגעה בהם בצורה חריפה.
אז מהו התיקנון? בדומה לחלוקת הציונים במבחן הפסיכומטרי, מדובר במניפולציה על ציוני התלמידים, שמטרתה להביא לממוצע אחיד ולהפרש קטן יחסית בין כלל הציונים. שיטת התיקנון רווחת בבתי הספר למשפטים, שם התחרות על הציונים מאוד גבוהה, ויש רצון ליצור אחדות בין בתי הספר השונים.
באוניברסיטת תל אביב החליטו בשנת 2004, בצעד תקדימי, להחיל את השיטה גם על החוג למדע המדינה. "הרעיון הוא לסדר את הציונים בעקומת פעמון, שבה 70% מהציונים הם בין 77 ל-82, ו- 15% מעל ומתחת", מציין נועם פורר, סטודנט למדע המדינה באוניברסיטת ת"א, שהיה ממנהיגי המאבק לביטול התיקנון.
"לתיקנון בחוג למדע המדינה יש מספר חסרונות", מסביר פליקס שויחט, נציג הסטודנטים של החוג למדע המדינה באגודת הסטודנטים. "ראשית, זה החוג למדע המדינה היחיד בארץ שיש בו תיקנון. נוצר מצב שאצלנו יש ממוצע ציונים מסוים, והרבה יותר קשה לנו להתקבל לתואר שני במוסדות אחרים. רק חמישה אחוז מהסטודנטים של החוג זוכים לממוצע של 82 ומעלה, כשהציון ההכרחי לקבלה למסלול של תואר שני עם תזה הוא 85. באופן אבסורדי, אפילו לחוג בתל אביב יש סטודנטים מבחוץ שיכולים להתקבל בקלות, ואנחנו נדחקים החוצה".
"בנוסף, תיקנון הוא בעצם התנערות מהתחייבויות של אוניברסיטה", מוסיף שויחט. "אחדות ציונים בין סטודנטים מצריך מהאוניברסיטה ליישר קו בין מרצים ומתרגלים בתחילת השנה, ולתאם את רמת הקורסים, המבחנים והעבודות, כך שבסופו של דבר לא יהיו הבדלי ציונים. במקום זה, שיטתם היא לתאם את הציונים כלאחר יד".
"בכל החוגים הטובים בעולם יש תיקנון", מוסיף ג'מאל. "עשינו את זה לטובת הסטודנטים כדי לשמור על אחידות ולהימנע מאינפלציה ומזילות של הציונים, כפי שקורה במכללות. מחקר שביצענו, בו השווינו את ממוצע הציונים לפני התיקנון ואחריו, הראה שאין כל פגיעה בסטודנטים. אני בטוח שאם נשוחח על כך עם סטודנטים שסיימו, הם יתמכו בתיקנון".
נדמה שלשכנע את פורר בהוגנות התיקנון לא יהיה דבר פשוט. "קיבלתי 80 באחת העבודות", מספר פורר. "אמרתי לעצמי, זה ציון שקיבלו 70% מחבריי ללימודים. אני יכול באותה מידה לא להשקיע, ולקבל ציון כמו של מי שהקדיש זמן יקר. הבנתי שהאוניברסיטה עודדה אותי להיות בינוני".
24 שעות לפני האירוע, שלח פורר מכתב לדיקן שבו הוא מודיע על קיום המחאה. "מיד התחילה סדרת טלפונים בהולים מהאוניברסיטה, והם ביקשו מאיתנו לסגת מהרעיון. הם אמרו לי שאני 'יורק לבאר ממנה אני שותה'. זה היה ברור שהמחאה פגעה לחוג בבטן הרכה איום על ההרשמה של סטודנטים חדשים".
"בסופו של דבר אמרתי שנדחה את המחאה בתנאי שניפגש עם נשיא האוניברסיטה", מספר פורר. "הרקטור הגיע לפקולטה למדעי החברה יחד עם מספר בכירים נוספים. פליקס ואני הגענו עם 12 סטודנטים נוספים, כדי להבטיח שתהיה עדות לדבריו של הרקטור. לאחר שהוא נזף בנו קצת, אמרנו שנעשה את המחאה אם הוא לא יבטל את התיקנון. בסופו של דבר הוא הסכים לבטל את התיקנון החל משנת תש"ע".
ומה יהיה על הסטודנטים שכבר סיימו את לימודיהם כשהתיקנון פעל? "כרגע מתקיים דיון לגבי העניין הזה", אומר שויחט. "אחת מההסכמות היא שבמעמד חלוקת התואר יקבל הסטודנט אישור על כך שננקט בלימודיו התיקנון, אך אנחנו מתווכחים על נוסח האישור. לדעתנו ראויה להיות כתובה הצהרה שייתכן וציונו של הסטודנט נפגע בשל התיקנון". שויחט הוסיף כי מתנהל דיון גם לגבי סטודנטים שמחצית מהתואר שלהם התקיים עם התיקנון, והמחצית השנייה בלעדיו.
דובר אגודת הסטודנטים, נועם בר-לוי, מצטרף לברכות על הצלחת המאבק של הסטודנטים. "מדובר בעוול שנעשה כלפי סטודנטים בתל אביב ואחרי ניסיונות ממושכים של נציגי אגודת הסטודנטים לבטל את ההבטחה הזאת אנחנו שמחים לבשר על ניצחון. זו הייתה עבודה ממושכת של הרבה פגישות, אך כמובן שהיא השתלמה".
אוניברסיטת ת"א אישרה כי התקנון אכן בוטל.
