ליז סות'מן, סטודנטית לתקשורת באוניברסיטת וויצ'יטה, נתקלה בטוויטר לראשונה במהלך שיעור פרסום, בעקבות הרצאה על השימוש שעושות חברות ברשתות חברתיות לקידום סחורתם. היא חשבה באותו זמן שזה מפוקפק.
אולם, קורס אחר שדרש שימוש בטוויטר כחלק מהשיעור, גרם לה לשנות את דעתה. עכשיו היא מאמינה שרשתות חברתיות ישנו את חיי הקולג' ואת הדרך בה הסטודנטים לומדים והיא לא היחידה.
מספר המרצים המאמצים את הטוויטר ככלי לימוד רק הולך וגדל. הם מעודדים סטודנטים לעלות שאלות, לקיים דיונים אונליין, לעקוב אחר ידיעות חדשות ולשתף לינקים לסיפורים מעניינים.
מרי קנודסון, למשל, המלמדת כתיבה יוצרת באוניברסיטת ג'ון הופקינס בבוליטימור, משתמשת בטוויטר לעודד סטודנטים להתאמן בכתיבה תמציתית. היא מאמינה כי מספר התווים המוגבל כופה על סטודנטים לבחור את דבריהם בקפידה, לוותר על אי סדר וללמוד איך להגיד הרבה במעט מילים, כמו בשיר הייקו.
יש מי שרואים בטוויטר את ההתפתחות האחרונה בחינוך, כדרך דמוקרטית להחלפת רעיונות בשונה מההרצאות הפרונטליות המקובלות. "זה משנה את הדינמיקה בה מלמדים ואת הדרך בה לומדים", אומר מונטה לוטז, מרצה אורח בג'ון הופקינס. "זה מעודד אנשים להתחבר אחד עם השני. זה יכול להיות כמעט כמו דיאלוג סוקרטי, בזמן אמת בכיתה".
לו הלדמן, בוגר WSU בניהול מדיה, חקר את ההשפעות החברתיות של הניו מדיה כשביקש מהתלמידים בכיתתו להעלות לטוויטר לינקים ופוסטים הקשורים בחומר הלימוד. "זה כלי נפלא כי הוא מאפשר לך לראות כל הזמן מה יש לאנשים אחרים להגיד", הוא מסביר. בחודש שעבר בעת שנכח בסמינר, דיווח על ההרצאות ששמע בזמן אמת. הרבה פעמים יוצא לי לעלות לטוויטר דברים מסמינר בזמן שאני מקשיב לו, זו דרך מצוינת בשבילי לשמור על הריכוז ".
סטודנטים יכולים להשתמש בטוויטר בזמן הרצאות, כשהם מפרסמים את הערותיהם על דברי המרצה ברחבי הגלובוס בזמן אמת. "זה משהו שלמדתי לקבל, אך זה קשה" אמר דיוויד קמרר, עוזר מרצה ליחסים ציבוריים וניו מדיה באוניברסיטה בשיקגו. "הם עלולים להיות במסנג'ר או בטוויטר, מגיבים על ההרצאה, ולי אין שום יכולת לדעת על כך. זה קצת מערער את הביטחון העצמי".
הולדמן לא מוטרד מכך שתלמידים מסמסים או מטוויטריים במהלך השיעור. "הדבר היחיד שמדאיג אותי, היא מה האמצעים האלקטרונים האלו עושים לתשומת הלב שלנו", הוא מסביר.
חוקרים קוראים לתופעה "קשב חלקי מתמשך" - כשעושים מספר דברים בבת אחת ולא מעניקים את מלוא תשומת הלב לאף אחד מהם. "זה לא משהו שיש להמעיט בערכו, רק משהו שצריך להבין ולהתרגל אליו", אומר הולדמן. "יש בופה ענק של מידע שם בחוץ בדרגה שהתרבות שלנו טרם ראתה".
