האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לימודי מגדר

למעלה ממחצית הסטודנטים באקדמיה הן נשים. לרגל יום האישה הבינלאומי בדקנו איך מרגישות הסטודנטיות ואם הן חשות אפליה

יעל ללום | 09-03-2009 14:57:00

לרגל יום האישה הבינלאומי שצוין אמש (א') פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קצת נתונים על מצב הסטודנטיות בישראל, אז קחו אוויר ושימו לב:

שיעור הנשים בתואר ראשון עולה בהתמדה, כאשר בשנת 2008 היוו הנשים 55.8% מכלל הסטודנטים. עד לשנת 2002 עלה בהתמדה גם שיעור הנשים הלומדות תואר שני, אבל משנה זו נעצרה המגמה ובשנת 2008 אחוז הנשים לתואר שני עמד על 57.2. בתואר שלישי חלקן של הנשים עולה משנה לשנה ובשנה האחרונה הן היוו 52.7 אחוזים מסך הלומדים לתואר שלישי.

ולמרות הנתונים המעודדים, האם יש סיבה לשמוח? איך מרגישות הנשים שמגיעות ללמוד באקדמיה? האם הן חשות אפליה בין סטודנטים גברים לנשים? ואיך זה שגם בכיתה שרובה המוחלט נשים, בסופו של דבר הגברים לא מפסיקים לדבר?

שיעור הנשים עולה בהתמדה (צ' - ShutterStock)
שיעור הנשים עולה בהתמדה (צ' - ShutterStock)

מרימות אצבע אבל לא ידיים
"מרצים מעריכים את דרך החשיבה הגברית", אומרת נטע רותם, סטודנטית לתקשורת ומדע המדינה באוניברסיטה העברית, "גברים מדברים בצורה 'תכלסית' ולעיתים אפילו חד-מימדית, לעומת נשים שמציגות עמדה מורכבת יותר, ולזה יש פחות מקום בשיעורים".

"בשיעורים שנכחתי בהם דיברו בעיקר גברים", מספרת רותם, "היו מצבים שנשים רצו לדבר והצביעו, והרבה פעמים מישהו קטע אותן. זה הגיע גם מצד סטודנטים אבל לפעמים גם המרצים או המרצות איפשרו זכות דיבור לגבר אחר. הם כאילו אמרו לנו, 'חבל לך להמשיך להתאמץ. יש פה גברים שהרבה יותר יודעים לדבר את השפה ומבינים את הרעיון. עזבי, השאירי את דעתך למבחן'".

סלבה גרינברג, סטודנטית לתואר שני לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א, מזדהה עם התחושות האלו "בתואר הראשון שעשיתי במכללה היו אמנם מעט גברים אבל הם נטו לענות ראשונים לכל שאלה, והביעו בכל מיני דרכים שהם מבינים שהשאלות מופנות אליהם ולא לשאר הכיתה.

"בתואר השני אפילו המרצים הגברים שלמדתי איתם היו מאוד פמיניסטים ומודעים. אני עדיין לוקחת על עצמי את תפקיד המגיבה מטעם הפמיניסטיות ", מוסיפה גרינברג.

"מחקרים שנעשו בנושא מוכיחים שתחושת הסטודנטיות נכונה", אומרת ד"ר דפנה גולן, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ובמרכז מינרווה לזכויות אדם. "מדדו בסטופר כמות מלל בכיתות, בהרצאות ובכנסים ועלה שמי שמדבר ראשון והכי הרבה הם הגברים, אבל כשמבקשים מהמשתתפים להעריך מי השתתף יותר, הרוב חושבים שמדובר בנשים".

מעריכים יותר את דרך החשיבה הגברית? (צ' - ShutterStock)
מעריכים יותר את דרך החשיבה הגברית? (צ' - ShutterStock)

בדרך לסביבת לימודים שווינית?
אז בידי מי הכוח לשנות את המצב ולהפוך את סביבת הלמידה לשוויונית ופתוחה יותר?

"לדעתי מרצים צריכים להיות מודעים ורגישים יותר לאופן בו הם מנהלים שיעור", אומרת רותם. "אני זוכרת שבשיעור על אפריקה שנכחתי בו המרצה בחר 'לפלפל' את השיעור עם הערות סקסיסטיות על 'הציצים המקפצצים של הנשים האפריקאיות השבטיות'. הוא צריך להבין שהבדיחה הזו שניסתה להעלות את תשומת לב הסטודנטים בשיעור יצרה בעצם אובייקטיפיקציה (החפצה) לנשים".

"בתור מרצה אני מנסה להשפיע על ההתנהלות בכיתה באופן מודע", אומרת גולן, "בשיעורים מסוימים הגברים לוקחים המון מקום בשיעור, לפעמים דווקא בגלל שהם מיעוט. במקרה כזה אני מנסה לשקף לכיתה את מה שקורה. אני גם עובדת בשיטה של סבב, שכולם יודעים שהם צריכים לדבר, ושאין מצב שייגמר השיעור ועדיין יש סטודנטית שלא דיברה".

(צ' - ShutterStock)
(צ' - ShutterStock)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי