למעלה מ-150,000 ישראלים מקבלים מדי שנה החלטה על קריירה ראשונה או שנייה. מעל 70% הם צעירים, משוחררי צבא, שמוצאים את עצמם לוקחים החלטה על הכיוון המקצועי (22-26). כ-30% הם קהלים בוגרים יותר, רובם מועסקים, חלקם מובטלים, המעוניינים בהסבה מקצועית ושינוי קריירה.
השינויים בעולם התעסוקה, הגיוון ואפשרויות ההשכלה המרובות שמציפות את השוק מביאות את הדילמה לפתח ביתנו. אנחנו מוצאים את עצמנו נעזרים במקורות מידע בלתי מקצועיים, לוקחים החלטות עם יותר מדי "בטן" ומשתמשים מעט מדי בחשיבה וברציונליות. והבעיה הכי גדולה היא שרובנו לא מבינים כי ההחלטה הזאת עומדת להשפיע על כל מימד בחיים שלנו, לפחות בעשור או שניים הקרובים.
ההתנהלות החובבנית שלנו בבחירת מקצוע, חוסר המודעות באשר להשלכות של ההחלטות שנקבל והמנטליות הישראלית של ה"יהיה בסדר" מובילים אותנו ביותר מדי מקרים ל"אכול אותה" ולחיות חיים שלמים עם עבודה לא מספקת שאינה מעניינית אותנו.
אפשר להבין את זה לגמרי - מה אנחנו באמת יודעים בגיל 22 על מה שעושים רואי חשבון או אדריכלים? אנחנו מדמיינים על סמך פרטים מעולם ההיכרות האישי שלנו (הדודה היא ארכיטקטית מפורסמת, השכן הוא יועץ השקעות) ולוקחים החלטה בלי לדעת עם אילו קשיים אנו צפויים להתמודד במהלך הלימודים.
זו אמנם לא חוכמה גדולה כי למרביתנו ישנן פנטזיות על "חיים אחרים", לרובנו יש עוד חלומות נעורים וילדות שלא מימשנו, אולם בכל זאת, מחקרים מגלים ש- 61% מהישראלים הבוגרים, בעלי מקצועות, תארים והכשרה, היו מעדיפים לעסוק במקצוע אחר. כ-28% מרוצים חלקית או מתלבטים לגבי הכיוון שבחרו ורק 11% מהישראלים קמים כל בוקר בלי ספק אחד בלב - הם מרוצים מאוד מהבחירה המקצועית שלהם ולא היו משנים דבר
כשאנו מחליטים על רכישת רכב אנחנו מבררים פרטים, בודקים ביצועים, מתנסים ולוקחים אותו למכון בדיקה מקצועי. ההחלטה על כיוון מקצועי בחיים מלווה בדילמות מורכבות הרבה יותר, ולכן מומלץ לא לגשת אליה לבד אלא להיעזר בכלים או גורמים מקצועיים.
זוגות נשואים טריים רבים מספרים שהם היו עסוקים כל כך, במשך זמן רב, בתכנון מסיבת החתונה שלהם, עד שבסוף הערב הם נזכרים ומבינים שהחתונה עצמה נמשכת כמה שעות, אבל אחריה מחכים חיים שלמים של נישואין.
גם בתהליך הבחירה המקצועית שלנו צריך לשמור על מיקוד: צריך לזכור, למשל, שהלימודים ותהליך ההכשרה - מהנים ומעשירים ככל שיהיו - יימשכו מספר חודשים או שנים, אולם אחריהם מחכה לנו העולם האמיתי שבו נצטרך במשך שנים רבות, לפעמים עשורים שלמים, לקום כל בוקר לאותו עולם מקצועי שבחרנו.
הטיפ המרכזי שלנו: לשאול, לשוחח עם בעלי ניסיון, לחקור. איפה יותר טוב ללמוד משחק - ב"בית צבי" או אצל לי שטרסברג בניו יורק? בעצם, מה זה בכלל "טוב"? האם "טוב" זה שאלה של ההשתכרות לאחר הלימודים? האם זו היוקרה והמוניטין של המוסד? האם איכות המתקנים, או סגל ההוראה? מה לגבי חיי החברה?
לא מספיק לבדוק האם מוסד זה או אחר הם "טובים", "מוכרים" או "איכותיים". כמעט בכל מקצוע ישנן אפשרויות הכשרה שונות - החל מקורסים, דרך הכשרות מקצועיות ועד למסלולי תואר אקדמי. האם אלה שמסיימים תואר בתקשורת מגדילים את הסיכוי שלהם לעבוד בענף הטלוויזיה לעומת אלה שסיימו קורס קופירייטינג?
התשובה נמצאת שם, צריך קצת להתאמץ כדי להגיע אליה. אל תתפשרו: תחקרו. תתייעצו עם בוגרים. דברו עם סטודנטים. בואו ליום פתוח. היכנסו לאתרי אינטרנט ותקבלו מידע מקיף. תיעזרו במידע אמין וזמין וקבלו החלטה שקולה.
