בעל תואר ראשון בתיאטרון - מגמת בימוי קהילתי, מטעם אוניברסיטת ת"א, בשנים 95'-98'.
מה הדבר שאתה הכי זוכר מתקופת הלימודים?
"הייתי מאוהב בבחורה דתייה. שנינו היינו בתולים וההורמונים שלנו פרצו לכל עבר, אבל אף פעם לא אמרתי לה כלום. אחרי הלימודים המשכנו לעבוד ביחד, ובערך שנה אחרי שסיימנו ללמוד התנשקנו, ובזה זה נגמר".
"חוץ מזה, בתקופת הלימודים גרתי בתל אביב, שנתיים במעונות ואחרי זה שנה במשרד, כי נגמר לי הכסף. הייתה לי עסקה עם משרד, הם רצו להוכיח שזה בית מגורים והיו צריכים שמישהו באמת יישן שם. היה כיף, היה לי טלפון ואינטרנט חינם, אבל לא יכולתי להביא בחורות כי מוקדם בבוקר הגיעו אנשים למשרד, ולא הרשו לי לנעול את החדר שישנתי בו".
איזה סטודנט היית?
"הייתי משקיען במעשי ולא בתיאורטי, בעיקר העתקתי. לקחתי סיכומים מאחרים לפני המבחן".
עבדת בזמן הלימודים?
"עבדתי בכל דבר שקיבלתי בו כסף. בשנה הראשונה עבדתי ב'בורגר קינג', משם גירשו אותי כי לא היו לי נעליים שחורות - לא היה לי כסף לזה. עשיתי פר"ח, כמובן. בהתחלה הייתי במשחקיה, ובשנה האחרונה הייתי הבן היחיד שלקחו אותו לעבוד במקלט לנשים מוכות. כולן מלבדי היו בנות, וכולנו עבדנו עם הילדים של הנשים שם".
היה מרצה או קורס שהשאירו עליך רושם?
"נורית יערי הייתה מרצה מדהימה. היא לימדה יחסים של קהל ובמה, של תפאורה, וקצת היסטוריה של התיאטרון. נורית מאוד מתלהבת מכל מה שהיא מלמדת וזה מכניס להתלהבות גם אם זה היה הנושא הכי משעמם".
יש לך טיפ לסטודנטים?
"אני חושב שזו התקופה הכי יצירתית, כי מכריחים אותך ליצור וצריך לנצל את זה בעיקר לקפיצה קדימה. אל תגידו 'אני גומר את הלימודים וזהו', כדאי לנצל את המסגרת הלימודית כמקפצה. לנצל את הקשרים עם המרצים.
היום, היית בוחר ללמוד משהו אחר?
"אני חושב שהייתי הולך למשחק שזה הכי מעשי. הייתי אולי מפספס את הבימוי ואת כל מה שלומדים שם, אבל זה היה אולי יותר מתאים לי".
