אחרי החגים ארשם למכון כושר, אחרי החגים אתחיל דיאטה, אחרי החגים אפסיק לעשן, אחרי החגים אעזוב את הבית של ההורים, אחרי החגים אבחן סופית את עניין הניתוח לשינוי המין שחשבתי עליו לאחרונה. אחרי החגים אני..
אם גם אתם הבטחתם לעצמכם לפחות שתיים-שלוש הבטחות לאחרי החגים, הגיע הזמן להתמודד עם המציאות החדשה אחרי החגים כבר כאן! הגיע הזמן לתת דין וחשבון ולעמוד מאחורי המילים שלכם.
כולנו יודעים איך זה עובד, אתם יושבים לכם בסלון, שבעים מעוד ארוחת חג ופשוט זורקים הצהרות לאוויר, תוך התעלמות מוחלטת מהמציאות ומכך שבסוף יגמרו החגים ובאמת תצטרכו לעמוד בזה. הבעיה הכי גדולה איננה לא לעמוד בהבטחות שלכם עצמכם, אלא שכולם זוכרים את מה שאמרתם ועכשיו רק מחכים בקוצר רוח לביצוע: אמא רוצה שתאספו את הציוד ותעברו דירה, החברה מתה שתפסיק לעשן ושרית כבר בדרך למכון כושר, חושבת שאת מצטרפת אליה עוד דקה. כולם רשמו לעצמם.
עכשיו, יש כמה אפשרויות להתמודד עם התסבוכת שיצרתם לעצמכם: הראשונה והכי בלתי מתקבלת על הדעת היא לצאת לדרך חדשה - להירשם למכון כושר, להפסיק לעשן, להפסיק עם השוקולדים וכמובן לחפש דירה שקצת יותר מתאימה לאנשים בגילך. נשמע אידיאלי.
שני דברים יכולים לקרות אם בחרתם לנסות ללכת על זה - הראשון הוא כמובן מפח נפש, אבל זה המחיר שמשלמים על תמימות והשני הוא שאתם בהחלט יכולים להפסיק לקרוא את הכתבה כי אתם שייכים לזן אחר. הזן האומר והמבצע, הזן השולט בגורלו, הזן הנכחד. לא נותר לנו לשאת עינינו אליכם ולקוות שיום אחד גם אנחנו נהיה כמוכם.
אפשרות שלישית ומועדפת היא קודם כל להבטיח לעצמכם שיותר לא תצאו בהצהרות. אחר כך, לאט לאט ובלי לחץ חושבים איך מתחילים משהו אחר ומתקדמים הלאה עם החיים. בשלב הזה אפשר לעדכן את הסובבים שהתחלתם תהליך של שינוי (חשוב להדגיש בפניהם שתהליך הוא דבר ארוך ומורכב, כך שהפעם לא יטפחו ציפיות) ולקוות שבשגרה שנכפתה עלינו עד חנוכה אפילו הם ישכחו מזה.
אז זהו, תמו ימי החסד, נגמרו החגים, השנה החדשה באמת התחילה. אוטוטו נפתח סמסטר א' (אלא אם המרצים שוב הבטיחו לעצמם להתחיל את השנה עם איזו שביתה) ומה שלא יהיה, נקווה ששנה הבאה תזכרו שהצהרות נועדו לגדולי אומה ולא לפשוטי עם כמונו שפשוט רוצים ליהנות מהחיים. אחרי הכל, כמה אנשים אתם כבר מכירים שיכולים להגיד: "עזוב אותך מהסיגריות האלה, ישר כשנגמרו החגים הפסקתי עם השיט הזה"?
