37 אחוזים מבעלי התואר הראשון המועסקים בישראל הם בעלי השכלה עודפת. כלומר, בעלי השכלה שעולה על מה שנדרש לצורך ביצוע עבודתו כך עולה ממחקר שערכו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמועצה להשכלה גבוהה.
ממצאי המחקר מעלים כי למידה כללית לתואר ראשון, ללא התמחות והתאמה לצורכי שוק העבודה, מגדילה את הסיכויים של הבוגרים למצוא את עצמם במצב של "השכלה עודפת".
מי שנמצאים בשיעור נמוך של השכלה עודפת הם בוגרי לימודי משפטים, רפואה, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות. ומנגד, שיעורים גבוהים של השכלה עודפת מאפיינים את בוגרי מדעי הרוח והלימודים הכלליים.
כמו כן, האחוז הגבוה של בעלי השכלה עודפת נמצא בקרב בוגרים בעלי ותק במשרה לעומת עמיתיהם, שהתחילו לעבוד במשרותיהם אחרי תום הלימודים.
עוד טוענים עורכי המחקר כי במרוצת השנים העובדים שהשכלתם תואמת את עבודתם ירוויחו יותר מאלו הנמצאים במצב השכלה עודפת. לפי המחקר, שלוש שנים אחרי קבלת התואר הגיע הפער ל-27 אחוזים.
המחקר מבוסס על סקר מקבלי תואר ראשון מהמוסדות להשכלה גבוהה, שנערך בקרב מדגם מייצג של בוגרים כשנתיים אחרי קבלת התואר.
לדברי עורכי המחקר, ד"ר דמיטרי רומנוב, אביעד טור-סיני וגלית איזמן, חוסר השמה מקצועית בשוק העבודה אצל חלק ניכר מבוגרי מדעי הרוח, החברה, מדעי הניהול ולימודים כלליים, מעיד על הצורך בפיתוח תוכניות למידה איכותיות לתואר ראשון, ובניתוח צורכי שוק העבודה לתכנון מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.
