האם אתה:
1) היחיד עם לפטופ שכותב כל מילה שהמרצה אומר, אבל דואג לצאת ראשון מהכיתה אל מול עיניהם הדומעות של עשרות סטודנטים שנשארים עם הדיסק-און-קי ביד.
2) זה שמצלם מהחרשן של הכיתה את כל הסיכומים, ואז מוציא במבחן עשרים נקודות יותר ממנו.
3) גר בדירה לבד, מגיע לאוניברסיטה באוטו מנקר עיניים, יוצא כל ערב לשתות וויסקי בן, כי אמא ואבא אמרו שסטודנט לא צריך לעבוד.
4) נוסע בכרטיסיית נוער לאוניברסיטה. אין בושה? עד מתי תתרץ לנהג, שאתה חניך פר"ח?
5) מתבכיין ארוכות אחרי כל מבחן על זה שבטוח נכשלת, כשברור לכל שעקפת את כולם בציון.
6) אחיו החורג של הסעיף הקודם, זה שקיבל 90 במבחן ורץ להירשם למועד ב', תוך שימוש במיתוס שנשחק זה מכבר 'למקרה שהמעסיק העתידי שלי ירצה להציץ בגליון הציונים'.
7) בטוח שכל הגיג שחולף במוחך הוא מעניינם של מאה חמישים סטודנטים ומרצה אחד. ולא, זה לא מעניין אותנו שיש תיאורטיקן פורטוגלי שדוחה את פוקו מכל וכל.
8) לומד עם מישהו שבעה קורסים שונים, אבל כשהוא אומר לך 'שלום', מתנהג כאילו אין לך מושג מי הוא ומדוע לעזאזל הוא החליט לחדור לך לפרטיות.
9) מקלף קלמנטינות בספריה. הקלמנטינה היא אמנם קטנה ותמימה למראה, אך ידועה ביכולתה להשתלט על כל חלקה טובה של חמצן ברדיוס של עשרות קילומטרים.
10) יושב בספריה ומרים עיניים בתוכחה בכל פעם שעובר סטודנט, גם אם הוא פסע בדממה מוחלטת.
11) עומד לפנינו בתור למכונת הצילום, ומחליט לא לשים עלינו או על זכויות יוצרים, ולצלם את כל 'תולדות ישראל בתקופת הבית השני', על 270 עמודיו.
12) ממלמל רעיונות תמוהים שמחייבים את יתר חבריך לכיתה 'כן, אני סבור שיש צורך בשיעור תגבור', 'אני מעדיף עבודה במקום מבחן!', או 'למה שלא נעשה שיעור שמש??'.
13) יושב ומשחק באבלס כל השיעור, מעשה שגם גורם לנו לקנא שהמשחק היחיד שביכולתנו לשחק הוא איקס עיגול, וגם למצוא את עצמנו בוהים באפאתיות במסך שלא שלנו, מחוסרי יכולת לשמוע מילה ממה שהמרצה אומר.
