יוזמות חברתיות הן לא סימן ההיכר של עולם הסטודנטיאלי בישראל, לכן כל פעילות שכזו מתקבלת בהפתעה והערכה. כזו היא גם היוזמה החברתית-סביבתית המתקיימת בעוטף עזה על ידי תלמידי מכללת ספיר בשדרות.
בפסח האחרון, החליטו שבעה סטודנטים מהמכללה לעשות למען האחר והפיצו מייל הקורא לאנשים לתרום חפצים שהם לא צריכים, בכדי שיימכרו במחירים זולים השווים לכל נפש במרכז היד שניה של "חברה בעם" בכפר הסטודנטים באיבים, צפונית לשדרות.
ההיענות היתה גבוהה מהמצופה, וחיש מהר מצאו עצמם הסטודנטים לוקחים משאית ונוסעים ברחבי הארץ על מנת לאסוף את הפריטים. עד שסיימו את הטיול, המשאית כבר היתה מלאה עד אפס מקום. ואכן, מבט מהיר במרכז היד-שניה מגלה עולם שלם של חפצים מגוונים. לכל חפץ הסיפור שלו מדוע נקנה, מדוע הפך ללא-חיוני, ולמה הוא נמצא כאן ולא בפח הזבל.
האנשים המתנדבים בפרוייקט, הם בעצמם מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית כולה: צעירים ומבוגרים, ישראלים צברים שמגיעים מכל הארץ, לצד עולים חדשים מאתיופיה, חבר העמים ודרום אמריקה.
בדיוק כמו החפצים והמתנדבים, גם האנשים שבאים לקנות אותם הם מגוונים האחד מהשני, כפי שמספר אייל מצליח, מיוזמי הפרוייקט וממקיימי "בית הלל" שבמכללת ספיר "לכל אדם יש מה לתת וכולם יכולים לבוא ולקנות במחיר סמלי, בין אם מדובר ביו"ר מכללת ספיר ובין אם אלו עובדים זרים. זו גמילות חסדים שכל אחד יכול להיות שותף בה".
אחד הדברים היפים במרכז הוא הטשטוש שבין המוכר לצרכן כל אחד יכול לעמוד בכל אחד מציידי המתרס "עם פתיחת המרכז ליד שניה הגיעו עולים חדשים רבים, הם התלהבו וקנו", אומרת קמילה מילנר-לנדסקינד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית של משרד הדיקן במכללת ספיר, ושותפה מרכזית בפרוייקט.
"לאחר מכן, הם תרמו למרכז פריטים משלהם והרגישו שגם הם יכולים להעניק. כל אחד יכול למצוא החיבור שלו, ולהבין מה עומד מאחורי זה מה שאני כבר לא צריך יש מישהו אחר שכן. לא צריך לבזבז כסף ולקנות חדש כשיש את האפשרות לתת ולקבל".
עומר בן יעקב, מנהל פרויקט של סטודנטים בנושאי קולנוע במכללת ספיר, מסכים ומוסיף שהקונספט של יד-שניה לא מסתכם רק באקולוגיה. "אנחנו מתייחסים לרב-פעמיות כ'סטייט אוף מיינד'. היום הכל חד-פעמי קונים מצלמה דיגיטלית וזורקים אותה כעבור שנה לטובת דגם חדיש. אבל שימוש חוזר זה לא רק בחפצים. אנחנו דוגלים בהסתפקות במה שיש, לנצל את הקיים בצורה ראויה ורצינית, ולייעל אותו".
"תודעה חברתית היא עניין מאוד חשוב עבור הסטודנטים בספיר. חיי היומיום שלהם לא פשוטים ומתנהלים תחת חרדה ואיום תמידיים, ומצד שני אלו אנשים שהגיעו לכאן עם רצון לתרום, שהחברה והסביבה מאוד חשובים להם", אומרת מילנר-לנדסקינד.
"הכסף שאספנו מהפרוייקט הוא כמו 'מס כיפי' שחוזר לאנשים", אומר מצליח. "עם מה שהצלחנו לאסוף עד כה, החלטנו להקים מחדש מגרש משחקים לילדים, אחרי שהקודם נהרס בגלל בניית המיגוניות. זו התמצית של חברה בעם מיחזור, אבל צעד אחד קדימה, שהקהילה תוכל להרגיש חלק ממרכז".
ויש גם את מי שהחליט לתעד את כל הפרויקט "לפני שיצאנו למסע האיסוף, הייתה לי תחושה שאנחנו עומדים להיות במצבים מאוד מעניינים", אומר בן יעקב, שהחליט ליצור סרט דוקומנטרי על היוזמה. "נכנסנו ל'ג'אנק' של ישראל מאזורי יוקרה, למפוני התנחלויות ולקיבוצים, וכולם הביאו את החפצים שלהם. ראיתי בזה סיטואציה קולנועית, לראות מיהם האנשים האלו, מה החפצים שלהם, ולמה הם רוצים לתת אותם".
סטודנטים לצילום שלומדים במכללה החליטו אף הם לתרום לפרוייקט, ויזמו השקה של קטלוג אופנה. "יש תחושה של חוסר אונים בשדרות, שאף אחד לא שם עליהם, שכולם עסוקים במותגים", אומר מצליח. "המטרה שלי היא ליצור מותג אחר, קהילתי. זה כמו קטלוג של קסטרו שמצולם בחופי ברזיל, אז כאן זה דוגמנים-סטודנטים בשדרות, על רקע של מיגוניות וגרפיטי".
המעונינים לתרום חפצים לטובת מסע האיסוף הבא מוזמנים לפנות לאייל מצליח בכתובת המייל: hillel@sapir.ac.il
