סיפור אישי על חשבון נפש עצמי, עם אבא מת, עם בן גוריון והעלייה ומערכת החינוך . על זיכרון, קבלה עצמית וזהות, ובעיקר על סליחה. הסרט יוצר עימות דמיוני בין הגיבור לאב, שלא העז לקיים כילד כשהאב היה חי.
זכיות ופרסים:
אוגוסט 2008 - המקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי לאנימציה וקומיקס בתל אביב. נימוקי השופטים: סרטו של עידו סולימן מצליח לייצר אפקט רגשי מהמם בסיפור פיוטי על יחסי אב ובן, המלווה בפסקול החודר חדרי בטן ומגובה באנימציה עזה ומקורית. סרט אישי ורגיש, המצליח להישאר גם אחרי הדלקת האורות.
אפריל 2008 - עידו סולימן מציג בפסטיבל מיקס ארט במסגרת הביאנלה לאמנות בראשון לציון.
אפריל 2008 - עידו סולימן מציג תערוכת איורים "הפעם האחרונה" ומקרין את סרטו ב"בית הפתוח" חלל אלטרנטיבי לאמנות בירושלים.
דצמבר 2007 - הסרט מוקרן במוזיאון החדש לאנימציה וקומיקס בחולון.
