האיזור האישי שלי
כאן נרכז עבורך באופן אוטומטי את כל תחומי הלימוד שהתעניינת בהם בעת ביקורך באתר
הבחירות שלי
להכוונה מקצועית חינם השאר פרטים ונציגנו יחזרו אליך

לא כולל שירות

מעטים האנשים שלא ניסו מתישהו להיות מלצרים, וגם עליי זה לא פסח. פתאום מצאתי את עצמי מתלבטת מה יותר גרוע: זקנים שיושבים על כוס תה כל הבוקר או ילדים רעשנים שעושים בלאגן

שולה ברזילי | 19-08-2008 09:50:00

יש כמה דברים שחייבים לנסות בחיים ויש כמה דברים שמנסים אותך בעל כורחך - מלצרות, למשל. מודה, גם אני נפלתי קורבן לעבודה הזמנית הכי פופולרית בישראל.

הכל התחיל מהרצון הבסיסי לכלכל את עצמי אחרי הצבא. לא כל כך ידעתי מה אני רוצה לעשות עם שארית חיי, אבל ידעתי שבינתיים אני רוצה שיהיה לי קצת כסף, אז אצתי רצתי לקניון הקרוב למקום מגוריי וביקשתי להתקבל לעבוד כמלצרית - BIG MISTAKE!!!

מאחר שהייתי מלצרית חסרת ניסיון החליטו שאתחיל קודם כל באזור שכמעט ולא מגיעים אליו לקוחות, שיהיה יותר בטוח. ואכן, מעטים באו לשבת בחלק בו הייתי מופקדת. מי שכן הגיע היו זקנים שישבו שעתיים וחצי על כוס תה שהכינו מתיון שהובא מהבית. טיפ על מים רותחים מסתכם בכמה אגורות בודדות, כך שעשירה גדולה לא יצאתי מהם.

אחרי שבעה ימים שודרגתי והועברתי לחלק הצדדי של בית הקפה. שם לא היו זקנים, אלא גרוע מכך - ילדודס שבאו לקניון כדי להפיג את שיעמום החופש הגדול. חופש גדול, אמרתי? כן, חופש גדול, על כל המשתמע מכך - המוני ילדים יושבים בחבורות גדולות, מזמינים קולה ועושים בעיקר רעש וניסויים עם מלח סוכר ושתייה מוגזת. והטיפ...? הטיפ עדיין קטן.

בהמשך כבר ממש קודמתי וזכיתי להיות בחלק המרכזי של בית הקפה, שם פגשתי שולחנות עמוסים באנשים, אוכל, עוגות ומשקאות, התרוצצתי בין האנשים, פיניתי, ניקיתי ובעיקר שמרתי על חיוך גדול גם כשדרשו ממני להחזיר את האוכל למטבח בגלל עגבנייה. ואז זה גם הגיע – טיפים שהסתכמו לסכום נאה.

רק שלא ייפול, רק שלא ייפול (צ' - ShutterStock)
רק שלא ייפול, רק שלא ייפול (צ' - ShutterStock)

בכנות, הייתם חייבים לבוא?
הרגשתי על גג העולם. נכון, באמת הגעתי מוקדם בבוקר וסידרתי את כל המסעדה במו ידיי: טאטאתי ושטפתי את הרצפה, הורדתי כסאות, ערכתי שולחנות חילקתי מלחיות ופילפליות וסידרתי מפיות, אבל גם ידעתי שבניגוד לעבודת המטבח הצה"לית, פה יחכה לי בסוף קצת כסף.

חודש שלם עמדתי במשימה. כל בוקר מלצרתי וכל ערב יצאתי לבלות. היה כיף גדול עד שגם העייפות התחילה להצטבר ולתת את אותותיה. פתאום מצאתי את עצמי מביאה חשבון קטן מדי לשולחן גדול מדי (ונאלצת לשלם את ההפרש), שופכת בטעות קפה על אנשים (וסופגת צעקות), מפילה מגשים עמוסי צלחות וכוסות (ועומדת חסרת אונים מול השברים, מתלבטת אם לבכות עכשיו או להתאפק) ובאופן כללי - לא ממש מתפקדת.

פתאום גם התחילו לי הכאבים ברגליים והציק לי נורא הגב, שניסה לרמוז שזה לא יילך. אחרי חודשיים, החלטתי שמספיק ודי. שילמתי על כל הנזקים שעשיתי, החזרתי את הסינר ואמרתי יפה תודה וביי. אני חוזרת לבייביסיטר.


יש לכם רעיונות, הצעות או הערות? כתבו לנו - editor@yoram.co.il

אופססס, נשפך קצת (צ' - ShutterStock)
אופססס, נשפך קצת (צ' - ShutterStock)
כלים שיעזרו לך לבחור מה ללמוד
המבדק
מחשבן סיכויי קבלה
מחשבון בגרויות
X
שירות אישי חינם
מחפש את מוסד הלימודים שהכי מתאים לך? השאר פרטים
באנר פירסומי