ציפוי וחיזוק מתכות תוך הימנעות משימוש בכרום המזהם והמסרטן, ופיתוח חומרים דוחי נוזלים היכולים למנוע התפשטות מזהמים במתקנים רפואיים, הן שתיים מפריצות הדרך הטכנולוגיות בפיתוח חומרים חדשים שיוצגו בכינוס הבינלאומי החמישי לפיתוח חומרים חדשניים באמצעות מודלים מתמטיים (MMT - Mathematical Modeling and Computer Simulation of Material Technologies). הכינוס יתקיים בתאריכים 11-8 בספטמבר 2008 במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בהשתתפות כ- 250 חוקרים ומפתחים מ- 25 מדינות מכ- 40 אוניברסיטאות ומכוני מחקר ברחבי העולם.
השימוש בכרום לציפוי והקשחת חומרים מתכתיים חיוני לתעשיית הרכב, למניעת קורוזיה, לעמידות המתכת בטמפרטורות גבוהות, ולהקשחת חלקי מטוסים העומדים במאמץ כגון מנועים וכני הנסע. אולם תהליך הציפוי האלקטרוליטי בכרום יוצר מזהמים מסוכנים הגורמים בין השאר להיווצרות חומרים מסרטנים. לכן החליטו מוסדות התקינה הבינלאומיים שיש הכרח לצמצם למינימום את השימוש בכרום בתהליכים אלו. כתחליף לכרום, פותחו במעבדות המרכז לחקר חומרים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, בראשותו של פרופ' מיכאל זיניגרד, תהליכי ציפוי והקשחה חדשניים המבוססים על שימוש בננו-חלקיקים המתקבלים בתהליך של אקטיבציה מכנו-כימית. הטכנולוגיה הזאת הופכת את האלומיניום לחומר ציפוי - אלומינה - שמחד גיסא יכולתו למנוע קורוזיה, שחיקה וכד', עולות על אלה של הכרום, ומאידך גיסא אינו כרוך בהיווצרות חומרי לוואי מזהמים ומסרטנים. פיתוח תהליכים אלו מתקיים במימון התעשייה האווירית ובהשתתפותה הפעילה.
תחום נוסף המפותח בננו טכנולוגיות שיוצג בכנס הוא משטחי חומרים דוחי מים ונוזלים אחרים. טיפות המים "מתגלגלות" ממשטחי הבד, מתכת, עץ וכד', ואינן מרטיבות אותם כלל. הדבר מושג על ידי עיבוד פני השטח בשיטות ננו-מטריות. תכונות אלו מאפשרות שורה של שימושים מגוונים בתחומים הצבאיים והאזרחיים, כגון מניעת הקרחה על כנפי מטוסים, דבר המשפר את יעילותם של כלי הטיס, ופיתוח בדים ובגדים שאינם נרטבים, לשימושים צבאיים ורפואיים. בתחום הרפואי חשיבות רבה לפיתוח זה, לצמצום העברת זיהומים וחיידקים במסגרת הטיפול בבתי חולים ובמתקנים רפואיים אחרים. פיתוח זה גם יוכל להביא לחיסכון במים וניצול הטללים למטרות השקיה. פיתוחים אלו המבוצעים בשיתוף עם תעשיית הפולימרים בישראל, יוצגו במושב מיוחד של הכינוס שיוקדש לנושא ההידרופוביה (superhydrophobicity), בראשותו של פרופ' אדוארד בורמשנקו מן המרכז האוניברסיטאי אריאל, וחוקרים נוספים מאוניברסיטאות ברחבי העולם.
את הכנס הבינלאומי, שבו יתקיימו עשרה מושבים בנושאים שונים, עורך המרכז לחקר חומרים, הקיים במרכז האוניברסיטאי אריאל משנת 1999, ומקיים קשרי מחקר עם מוסדות אקדמיים מובילים בישראל וברחבי העולם - ארה"ב, יפן, גרמניה, סין, פורטוגל, רוסיה, אוקראינה ועוד. הוא נחשב לאחד מבין ארבעת המרכזים המובילים בעולם בפיתוח חומרים חדשים באמצעות שימוש במודלים מתמטיים.
