בוגרת בית הספר למשחק "ניסן נתיב".
מה הזיכרון הבולט שיש לך מתקופת הלימודים?
"זו אחת התקופות הכי יפות בחיי. בית הספר הוא מקום מיוחד שבו מתייחסים להתקדמות אישית של כל תלמיד. מה שמעניין את העולם של היום זה כסף והצלחה, ובית הספר הוא מקום אמיתי של אמנות ויצירה, לא פס ייצור".
איזו סטודנטית היית?
"האמת שבמקרה הזה הייתי תלמידה למופת וגם זאת שעשתה את כל הדאבלים הסצנות הכפולות. לקחתי על עצמי אתגר לקחת את הלימודים ברצינות כדי להוכיח שאני עומדת יפה במסגרות".
עבדת בזמן הלימודים?
"עבדתי מעט מאוד, כי זה לא מקום שאפשר להחסיר בו. כדי לממן את הלימודים ואת שכר הדירה עבדתי בסופי שבוע כמארחת במסעדה וגם קצת בתחום האירועים. לא שיחקתי בתקופה הזו".
היה מרצה שהשאיר עליך רושם?
"ניסן נתיב, האדם, נתן לי הכי הרבה השראה. הוא הקים את בית הספר לבד לפני כ-40 שנה והצליח לתחזק אותו בתנאים לא תנאים מול ממשלות ועיריות לא תומכות, עם עקרונות שלא השתנו במשך כל השנים.
"לגבי שאר המורים הם תלמידים לשעבר של ניסן, כך שהייחודיות היא שכל מורה מביא את הדברים בצורה אחרת וכל תלמיד אוסף את מה שמתאים לו. זו תקופה שאפשר לסכם כחוויה מאוד חיובית על כל צדדיה ועל כל מוריה".
יש לך טיפ לסטודנטים?
"תיהנו מהתקופה כמה שיותר. אל תמהרו לחלומות הגדולים, כי חלק מהם לא מתגשמים וחלק דווקא מתגשם בין קירות בית הספר".
היום היית בוחרת ללמוד משהו אחר?
"אני מרוצה מהבחירה, והייתי רוצה ללמוד גם בימוי".
יש לכם רעיונות, הצעות או הערות? כתבו לנו - editor@yoram.co.il
